הנפגע יליד 80 נפגע בדצמבר 2018 בתאונת דרכים. לתובע נגרמו חבלת טלטלה ללא ממצאים רנטגניים.
לאחר התאונה התפתחו כאבים ומגבלות בצוואר ובבדיקות סי.טי התגלו בלטי דיסק ובקע דיסק.
חברת הביטוח סירבה לפצות בטענה שמדובר בנזקים ניווניים שלא קשורים לתאונה.
הגשנו תביעה לבימ"ש השלום ברמלה, כב' השופט אייל כהן מינה מומחה רפואי שיכריע בשאלת הקשר הסיבתי לתאונה ובשאלת הנכות. המומחה הרפואי קשר את הנזק לתאונה והעריך שנותרו לתובע 15% נכות. בנוסף קבע המומחה שהתובע חייב לעבור ניתוח קיבוע וכי קיימת סכנת שיתוק אם לא יעבור את הניתוח. התובע סרב לעבור את הניתוח.
בסופו של דבר, לאחר הליכים מקדמיים, הגשת תחשיבי נזק, הציע השופט פשרה בשיעור 560,000 ש"ח – הלוקחת בחשבון גם את הסיכונים העתידיים.
לבסוף הסתיימה התביעה בפשרה שקיבלה תוקף של פס"ד בשיעור של 565,141 ש"ח.
רצ"ב פסה"ד.
הנפגעת ילידת 88 נפגעה בתאונת דרכים באוקטובר 21. מדובר בתאונת טלטלה המכונה "צליפת שוט" בלי ממצאים רנטגניים.
לאחר התאונה התפתחו סחרחורות, פגיעה בשמיעה וכן נזק נפשי פוסט טראומטי.
הנפגעת יוצגה על – ידנו והוגשה תביעה לבימ"ש השלום בת"א. מומחים רפואיים שמונו ע"י כב' השופטת סיגל דומניץ סומך העריכו שנותרה לה נכות בשיעור 32%.
חברת הביטוח טענה שמדובר היה בתאונה קלה, ושלא נגרמו לנפגעת נזקים תפקודיים וסירבה לפצות בסכום הראוי. נוהלו הליכים משפטיים שבעקבותם השופטת הציעה פשרה בשיעור של כ- 670,000 ש"ח.
לבסוף הסתיימה התביעה בפשרה שקיבלה תוקף של פס"ד בשיעור של 677,983 ש"ח.
רצ"ב פסה"ד.
במאי 2019 ניקתה עובדת פיצוחייה בבני ברק מכונה לטחינת פיצוחים. לפתע החלה המכונה לפעול ולהבי החיתוך גרמו לקטיעת אצבע אחת בידה הימנית ופציעה של אצבעות נוספות. העובדת עברה טיפולים רבים ונותרה עם נכות ונזק תפקודי בידה הימנית.
מבטחי הפיצוחייה סרבו לפצות את העובדת בטענה שהיא בעצם גרמה לתאונה ברשלנותה, היא בעצם הכניסה יד לתוך המכונה בלי שדאגה לנתק אותה מהחשמל.
לכן הגישה העובדת תביעה לביהמ"ש המחוזי בת"א באמצעות עוה"ד אריאל פרויליך וענת שר ממשרד עוה"ד פרויליך-פרחי, בתביעה התקיימו דיונים בפני כב' השופטת יעל אילני כאשר גם יצרני המכונה צורפו לתביעה.
לבסוף הציעה השופטת לסלק את התביעה בסכום כולל של כ- 1,100,000 ש"ח מעבר לקצבאות ביטוח לאומי, והצדדים התפשרו בהתאם.
רצ"ב פסק – הדין.
במסגרת קייטנה שאורגנה ע"י משרד החינוך בשנת 2016 לתלמידי בי"ס עממי ב"טירה", נערכה לילדים פעילות במתקנים מתנפחים, מגלשות וכו'.
התובע, שהיה בן 8, עלה על אחד המתקנים, המתקן פתאום קרס, הילד נפל מגובה ונפצע קשה.
משרדנו הגיש תביעה נגד משרד החינוך ונגד מפעילי המתקנים המתנפחים. הנתבעים סרבו לשלם פיצויים בטענות שונות.
התביעה נדונה בביהמ"ש מחוזי-מרכז, ובימים אלו ולאור הצעת בית המשפט, הסתיימה התביעה בפשרה כוללת של מעל 2,000,000 ש"ח.
רצ"ב פסק-הדין.
הגב' ט. בת 26 חצתה כביש במעבר חצייה ונדרסה. נגרמו לה חבלות יבשות והיא אושפזה ליום אחד ושוחררה. לאחר אותה תאונה החלו להופיע מגבלות, כאבים וחרדות.
מצבה החמיר ונאלצנו להגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בתל – אביב. במסגרת זו בדקו אותה מומחים מטעם בית המשפט בתחומי האורתופדיה, הנוירולוגיה, הפה ולסת, א.א.ג ובתחום הנפשי. בסופו של דבר נקבעו לה 48% נכות.
בימים אלו הסתיימה תביעתה בפשרה של 1,300,000 ש"ח.
רצ"ב פסק – הדין המאשר את הסכם הפשרה.
צעיר בן 16.5 עבד כשליח פיצה ונפגע קשה בתאונת אופנוע. התובע נפגע בראשו, היה מאושפז לתקופה ארוכה ולאחר מכן הועבר לבית חולים שיקומי ולאחר תקופה נוספת היה באשפוז יום. הוא לא שב ללימודיו ואף קיבל פטור משירות צבאי. ביטוח לאומי קבע לו 100% נכות.
בזמן התאונה האופנוע לא היה מבוטח , המעסיק טען כי הצעיר לקח את האופנוע ללא רשות. בתביעה שהגשנו נגד חברת קרנית, נטען כי התובע זכאי לפיצויים לפי חישוב של השכר הממוצע במשק. התובעת ניסתה להוכיח שהתובע לא איבד את כושר השתכרותו. קרנית עוד טענה שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה, וממילא הוא מקבל קצבה גבוהה מביטוח לאומי ולכן לכל היותר יש לפצות אותו בלא יותר מ-80% מהשכר הממוצע.
כב' השופטת אורנה לוי מבית המשפט המחוזי בת"א קבעה בסופו של דבר כי התובע יפוצה בסכום כולל של 13 מיליון ש"ח, כאשר היא דוחה את טענת קרנית שהתובע איבד את כושר השתכרותו.
מסכום הזנק יש להפחית כמחצית משום שהתובע מקבל קצבה חודשית גבוהה מהביטוח הלאומי.
רצ"ב פס"ד.
בנובמבר 2013 שיחק ילד בן 9 בבית סבתו וסבו, נפל ונפגע בראשו. לאחר החבלה הוא נרדם וכעבור שעתיים הקיא. הוריו לקחו אותו למר"מ ומשם הופנה למיון "וולפסון". הילד התקבל בביה"ח בשעה 22:15, עבר בדיקה מקדמית והושאר להשגחה בביה"ח. בשעה 01:50 בלילה לאחר כ-4 שעות ששהה בהשגחה בביה"ח הילד התמוטט, איבד הכרה והובהל כשהוא מורדם לביה"ח "איכילוב" מכיוון שבביה"ח "וולפסון" אין מחלקה נוירוכירורגית.
בביה"ח "איכילוב" אובחן דימום תוך מוחי נרחב. הילד נותח אולם כבר נגרם נזק מוחי נרחב שבעקבותיו הוא נותר נכה סיעודי עם 100% נכות.
בתביעה שנדונה בביהמ"ש המחוזי בת"א, טענו עוה"ד אריאל פרויליך ורות ערן ממשרד פרויליך-פרחי, שייצגו את הקטין, שהאיחור באבחון הדימום התוך מוחי היה רשלני, וגרם לשיהוי גדול שמנע ניתוח לניקוז הדימום בזמן, דבר שהיה מונע את כל הנזק. בית החולים טען, באמצעות 3 מומחים בעלי שם מטעמו, שלא ניתן היה לאבחן את הדימום, לפני ההתמוטטות כי לא הייתה הצדקה לסי.טי. ההשגחה על הילד הייתה נאותה, ומדובר היה במקרה נדיר שבזמן אמת לא היה ניתן לאיבחון, וכי טענת הרשלנות היא חכמה שלאחר מעשה.
התביעה נוהלה משך 5 שנים, המומחים הרפואיים מטעם הצדדים נחקרו. בימים אלו ניתן פסק-דין ע"י כב' השופטת סיגל רסלר זכאי, מביהמ"ש המחוזי ת"א, שבו היא מקבלת את התביעה. השופטת פסקה שביה"ח התרשל באי ביצוע בדיקת סי.טי, התרשל באי קיום השגחה נאותה בביה"ח, התרשל באי ביצוע בדיקות מתאימות משך 4 השעות בהן היה הילד מאושפז עד התמוטטותו.
הילד פוצה בסכום של 9 מיליון ₪ לפני הפחתת ביטוח לאומי של כ-2.5 מיליון, ובצירוף 26% שכר טרחת עו"ד. בנוסף, קיבל 700,000 ש"ח במסגרת תאונות אישיות תלמידים.
רצ"ב פסק – הדין.
קטין שנותר משותק 4 גפיים תוצאת פגיעה בתאונת – דרכים, יוצג על – ידנו בהליך משפטי ארוך וקשה בביהמ"ש במחוזי בת"א.
חברת הביטוח סרבה לפצות בסכום המגיע וטענה את כל הטענות האפשריות להפחתת הפיצוי.
לאחר ניהול ההליך עד תומו פסק בית המשפט פיצוי כולל של 12,000,000 ₪.
פסק-דין של בית המשפט המחוזי המאשר הסכם פשרה על סך כולל של כ-11 מיליון ש"ח (כ-.8,000,000 ש"ח מעבר לגמלאות הביטוח הלאומי), לנפגע תאונת דרכים אשר נותר משותק בידיו וברגליו, ונקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 100%.
מדובר בפסק דין תקדימי וקשה שנוהל ע"י עורכי דין תאונות דרכים ממשרדנו משך עשור בבית המשפט המחוזי בת"א. צעיר בן 25 שרגלו נשברה עקב נפילה מקטנוע, החל לסבול מהחמרה קשה במחלת ניוון שרירים ממנה סבל מנעוריו. עקב שכיבתו הממושכת בזמן החלמתו מהתאונה החמירה מחלת הניוון והביאה אותו למצב של 85% נכות. חברת הביטוח הסכימה לפצות עקב השבר ברגל בלבד ולא עקב ההחמרה במחלת ניוון השרירים. לאחר משפט ממושך התקבלה תביעתנו והנפגע פוצה בסכום של מעל 5,000,000 ש"ח. חברת הביטוח ערערה לבית המשפט העליון. גם אנחנו ערערנו ובית המשפט העליון הוסיף פיצוי של קרוב ל-400,000 ש"ח.
בספטמבר 2014 חזרה מטיול בצפון צעירה בת 28, הוסעה ברכב של חבר ונפגעה קל בתאונת שרשרת. היא פנתה מאוחר יותר בכוחות עצמה למיון "שיבא" ושוחררה באותו היום ללא המלצות מיוחדות.
בסמוך לאחר מכן החלו להופיע תופעות רפואיות שונות שהלכו והחמירו משך השנים. התובעת הפכה מצעירה בריאה ומתפקדת לנכה בשיעור של קרוב ל-35% נכות בתחומי רפואה שונים.
חברת הביטוח "כלל" סירבה לפצות בפיצוי הראוי ולכן ייצגנו את הנפגעת בביהמ"ש המחוזי בתל – אביב. התיק נדון בייצוג עורך דין תאונות דרכים מטעמנו, בפני כב' השופט בכר, שלא קיבל את טענות "כלל" והציע פשרה בסכום של כ-1,500,000 ש"ח מעבר לתגמולי ביטוח לאומי. לבסוף הסתיימה התביעה בפסק-דין שאימץ את הצעת הפשרה של השופט.
רצ"ב עותק פסה"ד.
פלוני (חסוי) צעיר יליד 2001 נפגע במאי 2016 בתאונת דרכים קשה. הוא נותר נכה בשיעור 100% לצמיתות.
תביעתו לפיצויים נוהלה כנגד חברת הביטוח "שומרה" ע"י עוה"ד אריאל פרויליך ושחר רום ממשרד עוה"ד פרויליך-פרחי בביהמ"ש המחוזי בתל אביב בפני כב' השופטת ש. יעקובוביץ.
בפסק דין גבוה במיוחד, שניתן בימים אלו, המשתרע על פני 37 עמודים נפסק פיצוי חסר תקדים של 14,000,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט. השופטת מנתחת את כל הצרכים, ההפסדים, העלויות שנכה כזה נזקק להם לכל חייו.
חברת הביטוח למעשה התנגדה, הכחישה ושללה את רוב רובם של הצרכים האלה, וטענה שהפיצויים הכוללים המגיעים הם לכל היותר 5,200,000 ₪. כך למשך: בתחום הסיעוד הציעה "שומרה" 2,700,000 ₪ ונפסקו 5,400,000 ₪. בתחום הוצאות רפואיות הציעה שומרה 150,000 ₪ ונפסקו 1,150,000 ₪.
חברת הביטוח טענה שהתובע יחיה עד גיל 54 לכל היותר, בית המשפט קבע תוחלת חיים עד גיל 68.
חברת הביטוח הציעה בתחום הניידות 130,000 ₪ ובית המשפט פסק 660,000 ₪.
למעשה, נאלץ בית המשפט לקיים דיון בכל רכיב נזק, ולדחות אחת לאחת את כל טענות חברת הביטוח.
במצב כזה, כשאין קיצורי דרך, וכל רכיב פיצוי נדון ומוכרע המספרים מצטברים והתוצאה הגיעה ל- 14,000,000 ₪! זו המתמטיקה של החיים.
רצ"ב פסק – הדין.
בספטמבר 2014 נהג התובע, צעיר יליד 1995, בקטנוע שהיה בבעלות מעבידו ומבוטח ב"פול". לפתע התנגש בו רכב, הפילו מהקטנוע ונגרמו לו שברים בחוליות, פצעי שפשוף ונזקים נפשיים. משך תקופה ממושכת היה התובע מאושפז, עבר מספר ניתוחים, ולבסוף נותר נכה לצמיתות בשיעור גבוה.
משך קרוב לעשור התנהלה בביהמ"ש תביעה ע"י עורכי דין תאונות דרכים ונזיקין ניסים פרחי ושחר רום ממשרד עוה"ד פרויליך פרחי. תחילה בבימ"ש השלום ולאחר מכן בביהמ"ש המחוזי בת"א אצל השופטת אורנה לוי.
חברת הביטוח סרבה בעקשנות להכיר בחבותה לשלם פיצויים. תחילה היא טענה שהתובע לקח את הקטנוע ממעבידו ללא היתר ולכן פקע הביטוח.
לאחר בירור ממושך בביהמ"ש הואילה "הפול" להודות באחריות הביטוחית לאחר 4 שנים ב-2018.
גם אחר כך סירבה "הפול" לשלם את הפיצוי המגיע בטענות שונות כמו הסתבכות בפלילים, קשיים בלימודים בבי"ס יסודי, בעיות בשירות הצבאי, בסיס שכר נמוך, נכות לא תפקודית. למעשה התנגדה "הפול" לכל פרט ונתון הנוגע לנזק.
בימים אלו ניתן פסק-דין ע"י השופטת אורנה לוי בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, שדוחה את רוב טענות "הפול" ובו הוערך הנזק של התובע ב- 3,862,000 ₪.
יולדת צעירה ילדה שלישייה בבי"ח בלינסון. היולדת דיממה משך שעות לאחר הלידה בבית החולים בדימום פנימי.
כל תלונותיה על כאבי בטן לא טופלו ולא זכו לשום יחס מהצוות הרפואי משך שעות. לבסוף התמוטטה.
רק לאחר ההתמוטטות היא נלקחה לטיפול נמרץ, שם נותחה לניקוז הדימום.
במהלך הניתוח ארע דום לב, בוצעה החייאה שהצליחה חלקית, והיולדת נותרה משותקת ארבע גפיים עם נזק מוטורי וקוגניטיבי של 100% נכות לצמיתות.
ביה"ח טען להגנתו כנגד תביעה שהגיש עורך דין רשלנות רפואית ממשרדנו, שלא מדובר ברשלנות רפואית עקב העובדה שלא ניתן היה לזהות, אפילו משך שעות רבות, את הדימום הפנימי.
לאחר ניהול משפט ממושך, דחה בית המשפט המחוזי טענות אלו, ופסק ליולדת פיצוי של כ-9,000,000 ₪, בנוסף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט כאשר סכום הפיצוי כולל סכום תקדימי של 2,000,000 ₪ עבור עוגמת נפש "כאב וסבל".
צעיר בשנות העשרים נפצע קשה בתאונת אופנוע בשנת 2018. עקב סירוב "הפול" לשלם פיצויים ראויים נאלצנו להגיש תביעה שנדונה בבימ"ש מחוזי מרכז. מומחים שמונו ע"י בית המשפט קבעו 19% נכות אורטופדית, 20% נכות נפשית ועוד נכות אסתטית. במועד התאונה עבד הצעיר במלצרות ולמד במקביל. שכרו היה נמוך משכר המינימום. ברבות הימים, לאחר שיקום ממושך שב הצעיר לעבוד. הוא עבד בתחומים שונים והחליף מקומות עבודה. בסופו של דבר התקבל לחברת מכירות אתרי אינטרנט, שם עבד מעל לשנה ושכרו גדל ל-40,000 ש"ח בחודש ויותר. חברת הביטוח טענה שצריך לפצות את התובע לפי בסיס בשכר הנמוך שאותו השתכר שנים רבות בעברו, ולא לפי בסיס שכר של 40,000 ש"ח. כמו כן, טענה שהנכות הנפשית של התובע מוגזמת וכמעט לא מפריעה לתובע בעבודתו. כמו כן אין כל סיבה שהתובע יקבל פיצויי על שימוש בקאנביס. בימים אלו ניתן פסק הדין. השופטת דחתה את טענת חברת הביטוח. בסיס השכר שלו לכל חייו הוערך בשילוש השכר הממוצע במשק (כתקרת חוק הפלת"ד) והנכות התפקודית הוערכה ב-35%. כמו כן, נדחתה טענת המבטחת שלא מגיע פיצוי על צריכת קנאביס. לבסוף נפסק שך של 3,100,000 ש"ח כולל.
רצ"ב פסק – הדין.
אופנוען יליד 1975 נפצע קשה בתאונת דרכים ביום 20.12.17.
עקב סירובה של חברת הביטוח "הראל" לשלם את הפיצוי המגיע הוגשה תביעה, ע"י עורך דין תאונות אופנוע מטעמנו, שנדונה בביהמ"ש המחוזי בתל אביב. מומחים שמונו ע"י בית המשפט העריכו נכות כוללת של 48% והשופטת קבעה שרק 30% מתוך נכות זו היא נכות תפקודית. לאחר שמיעת הראיות פסקה השופטת חדווה וינבאום וולצקי ביום 13.7.23 פיצוי כולל של 2,300,000 ש"ח.
רצ"ב פסק הדין.
במרץ 2018 נדרסה הולכת רגל אישה בת 40, רואת חשבון במקצועה, ונפצעה קשה. עקב סירוב חברת הביטוח של הרכב הדורס לפצות בשעור המגיע, עורך דין תאונות דרכים ממשרדנו, הגיש תביעה לבימ"ש המחוזי בת"א.
מומחים של בית המשפט העריכו את נכות התובעת הכוללת בשיעור 47% שמורכבת מנכויות אורטופדיות, פלסטיות ונפשיות. לאור שכרה הגבוה של התובעת והפגיעה במקצועה כרואת חשבון הסתיימה התביעה בפשרה כוללת של 4,750,000 ש"ח.
רצ"ב פסק – הדין.
צעירה בת 27 נפצעה בשתי תאונת דרכים בשנים 2019 ו- 2021, נשארה עם נכות של 34%.
היא המשיכה לעבוד כאנאליסטית ולכן חברת הביטוח טענה שלא מגיע לה פיצוי ראוי עבור הפסדי השתכרות. הגשנו תביעה לבימ"ש מחוזי מרכז, כב' השופטת צבייה גרדשטיין הציעה לפצות בסך של 1,550,000 ש"ח והצדדים התפשרו בסכום הזה.
רצ"ב פסה"ד.
בחודש מאי 2016 ביקר ילד בן 5 עם אימו במתחם סינמה סיטי בראשל"צ. הם עלו במדרגות הנעות במתחם. הילד מעד, נפל וידו נתפסה במרווח שבין המדרגות הנעות ושתיים מאצבעותיו נקטעו.
מבטחי הקניון סרבו לשלם פיצויים בטענה שהמדרגות תקניות ולא הייתה רשלנות שמצדיקה תשלום פיצויים.
נאלצנו להגיש תביעה לבימ"ש השלום ברמלה. לאחר קיום דיונים קיבל ביהמ"ש את טענותינו שהמדרגות הנעות הופעלו בכיוון הפוך מהמקובל וכי היה רווח לא תיקני בין המדרגות.
התביעה הסתיימה בפשרה לפי הצעת כב' השופט דוד שוהם בסכום של 365,000 ש"ח.
רצ"ב הסכם גישור.
התובע נפצע בתאונת אופנוע ב- 2018, הוא נותר עם 36.6% נכות רפואית תפקודית. עורך דין תאונות אופנוע ממשרדנו ייצג את התובע בביהמ"ש מחוזי מרכז.
לאור טענות חברת הביטוח שהתובע לא ביקש ולא קיבל גמלאות מהביטוח הלאומי, שעשויות היו להפחית מהפיצוי המגיע, נאלצנו לנהל תביעה זו עד פסק-דין.
לבסוף נדחתה טענתה של חברת הביטוח ונפסקו 1,150,000 ש"ח. על פסק – דין הגישו 2 הצדדים ערעורים לבית המשפט העליון.
לאחר שמיעת הערעורים, התקבל הערעור שלנו וביהמ"ש העליון הוסיף לפיצוי התובע עוד 200,000 ש"ח "נטו" בצירוף שכר טרחת עו"ד.
רצ"ב פסה"ד במחוזי ופסה"ד בערעור בעליון.
התובע, נהג אוטובוס יליד 67 נפצע בהתנגשות כלי רכב בשנת 2017. לאחר התאונה התפתחו כאבי צוואר ותופעות נוירולוגיות ונפשיות. לבסוף מומחי ביהמ"ש קבעו לו נכות מצטברת של 29%.
חברת הביטוח "איילון" סירבה לשלם את הפיצוי המגיע בטענה שהנפגע חוזר לעבוד ולתפקד. לבסוף הסתיימה התביעה לאור הצעת כב' השופטת בפשרה של 664,000 ש"ח.
רצ"ב פסק – הדין.
בדצמבר 2014 ערכה התובעת, אישה בת 28 קניות במרכול בגבעת שמואל – לפתע, החליקה על רצפה רטובה וחלקה ונפצעה.
מבטחת המרכול סירבה לשלם פיצויים ולכן ייצגנו את התובעת בהליך בביהמ"ש מחוזי מרכז. עקב התאונה נקבעה לתובעת נכות בשיעור 24% ע"י מומחים מטעם ביהמ"ש.
הביטוח לאומי אגף נכות כללית, הכיר בתובעת כנכה, וגמלאות הביטוח הלאומי הסתכמו בכ-600,000 ש"ח.
לבסוף הסתיימה התביעה לאור הצעת כב' השופטת עירית כהן בסכום כולל של 186,000 ש"ח מעבר לגמלאות הביטוח הלאומי.
רצ"ב הסדר הפשרה שאושר ע"י בית המשפט.
באוקטובר 2018 נדרסה התובעת בעת חציית כביש בגבעתיים. לא נגרמו שברים אולם היו חבלות נרחבות, שטפי דם, צלקות וטלטלה של עמוד השדרה. התובעת רואת חשבון במקצועה ומאז התאונה מתקשה לתפקד כמו שהייתה לפני התאונה. עורך דין תאונות דרכים ממשרדנו, ייצג אותה בבית המשפט מול חברת הביטוח של הרכב הפוגע. חברת הביטוח טענה, שבגלל שלא נגרמו שברים או נזק גופני מהותי, אין מקום לפיצויי גבוה. בית המשפט מינה 3 מומחים רפואיים בתחומי האורטופדיה, הפסיכיאטריה והנוירולוגיה, שהעריכו נכות של 17%.
התביעה הסתיימה בפשרה בסל 520,000 ש"ח. רצ"ב שטר סילוק.
צעירה בריאה בת 31 פנתה לבי"ח אסף הרופא ב-3/2013 עם תלונות של כאבים בכל הגוף, חום, כאבי ראש קשים ובחילות. בגלל חומרת המצב הוחלט לאשפז אותה. במהלך האשפוז מצבה הלך והחמיר. כשבוע מתחילת האשפוז כבר אובחנה החמרה משמעותית – חוסר תאבון, הפרעת התנהגות קשה, הפרעות בשליטה בסוגרים והקאות. מספר ימים לאחר מכן החל להתפשט שיתוק.
ב-12/4 (כ-12 יום לאחר פנייתה לביה"ח), איבחן צוות המומחים אפשרות להדבקה בחיידק טורף נדיר.
מרגע זיהוי האפשרות להידבקות באותו חיידק היה צריך לתת לחולה אנטיביוטיקה ייעודית שידועה בריפוי מוחלט של המחלה, ואשר לא ניתנה בזמן. התרופה הייעודית אמנם ניתנה לחולה בסופו של דבר, אולם רק כחלוף שבועיים מזיהוי האפשרות להידבקות מאותו חיידק. האנטיביוטיקה אמנם עצרה את התפשטות המחלה אבל בשלב מאוחר מידי. האיחור במתן התרופה גרם להתפשטות הזיהום עם פגיעה קשה בעמוד השדרה. החולה שוחררה מבי"ח כשהיא משותקת בכל פלג גופה התחתון.
עו"ד רשלנות רפואית אריאל פרויליך ורות ערן ממשרד עוה"ד פרויליך-פרחי טענו בתביעה שהגישו, שהאיחור במתן התרופה גרם להתפשטות המחלה. אילו ניתן טיפול אנטיביוטי נכון ובזמן כל הנזק והסבל היו נמנעים.
ביה"ח טען להגנתו, שעצם האפשרות לקיום תחלואה עדין לא מחייבת מתן אנטיביוטיקה ייעודית, וכן טענה שגם אילו היה ניתן טיפול כזה הוא לא היה משנה את המצב.
התביעה נדונה בביהמ"ש מחוזי מרכז, לאחר דיונים והליך גישור התפשרו הצדדים על פיצוי בסך של 3,000,000 ₪ מעבר לגמלאות הביטוח הלאומי שהסתכמו בעוד כ-4,000,000 ₪.
רצ"ב הסדר הפשרה שקיבל תוקף של פס"ד.
בספטמבר 2014 חצתה התובעת כביש במעבר חצייה בעפולה. לפתע פגע בה נהג קטנוע, הפיל אותה ופצע אותה. הנהג עמד בצד עם הקטנוע ליד מקום התאונה וטען שהוא נקלע לשם כאחד מעוברי האורח הסקרנים שראו את נפילתה של התובעת אבל בשום אופן הוא לא היה מעורב בתאונה.
חברת הביטוח "הפול" מיהרה לאמץ את גרסתו. עקב התעקשותה של חברת הביטוח וסירובה לשלם פיצויים, עורך דין תאונות דרכים מטעמנו נאלץ לנהל את התביעה בביהמ"ש המחוזי בת"א. במשפט העידו עדים, חוקרי משטרה ומומחי תעבורה.
לבסוף, בהמלצת בית המשפט, שלא קיבל את טענות חברת הביטוח, הסתיימה התביעה בפשרה של 730,000 ש"ח מעבר לתשלומי המוסד לביטוח לאומי.
רצ"ב הסכם פשרה.
בפברואר 2020 שיחק קטין – תלמיד כיתה ז', כדורסל בבי"ס עממי ביבנה. ביציאה מאולם הספורט צנח על ראשו אריח מקיר המבנה ופצע אותו.
הקטין פונה לבי"ח "שיבא" שם אובחנו שברים בגולגולת. לאחר 8 ימי אשפוז הקטין שוחרר לביתו. הקטין התאושש מפגיעתו, חזר ללמוד ולתפקד באורח מלא.
ייצגנו את הקטין בשתי תביעות מקבילות – במסגרת תאונות אישיות תלמידים, שם פוצה בסך של כ-174,000 ש"ח וכן בתביעת נזיקין נגד העירייה אשר שילמה באמצעות איילון פיצוי בסך של 520,000 ש"ח.
רצ"ב הסכמי הסילוק.
רוכב אופנוע בן 23 נפצע קשה בתאונת דרכים בנובמבר 2012 ונותר עם נכות גבוהה, אולם לאחר תקופה חזר לעבוד בשכר גבוה.
חברת הביטוח סירבה לפצות את הנפגע בפיצוי שדרש עורך דין תאונות אופנוע ממשרדנו בטענה שהוא חזר לעבוד בשכר גבוה והנכות לא פוגעת בהשתכרותו.
ביהמ"ש המחוזי בתל – אביב (כה' השופטת וולצקי) לא קיבלה טענות אלו והעריכה את הנזק בכ- 4,000,000 ש"ח. לאחר הפחתת תגמולי ביטוח לאומי הסתיימה התביעה בפשרה כולל של 2,337,000 ש"ח.
עורך דין תאונות דרכים ממשרדינו ייצג נפגע תאונת אופנוע בן 34 שבה נגרם שבר ברגל שמאל ונותר עם 23% נכות (מתוכם 5% על צלקות), פוצה בימים אלו בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק – דין בבימ"ש השלום ברמלה סכום גבוה של 1,100,000 ₪!
השופט קיבל את טענתנו שמדובר בנזק תפקודי קשה ביותר לאדם שעבד בעבודות פיזיות כמנהל מחלקת ירקות בסופרמרקט.
לאחר הגשת הראיות הסכימה חברת הביטוח ("הפול") לפצות את התובע בסכום שהוצע ע"י השופט.
בספטמבר 2017 נדרס למוות קשיש בן 81 בזמן שחצה כביש. עקב היותו נכה ומוגבל עוד לפני תאונת הדרכים, סירבה חברת הביטוח של הרכב הדורס לפצות את עזבונו על אבדן כושר השתכרות. חברת הביטוח הסכימה לשלם בעיקר את הנזק הלא ממוני (כאב וסבל), שבמקרה שלו הסתכם, לפי נוסחה קבועה בחוק בכ-40,000 ₪.
ייצגנו את יורשי הנפטר בתביעה שהוגשה בבימ"ש השלום רמלה. מומחה רפואי שמונה העריך שתוחלת חיי הנפטר בהתחשב במצבו הרפואי לא עולה על 3.5 שנים מיום התאונה.
הסתבר, שהמנוח ניהל משך שנים חברת יחיד, שהחזיקה בזיכיון לייבוא כלי עבודה כבדים מחברה ידועה מפינלנד. החברה הכניסה הכנסות גבוהות ביותר ממכירות. מיום מות המנוח הופסק הזיכיון וכל הכנסות החברה הפסיקו. חברת הביטוח טענה שאין אפשרות לפצות את היורשים עבור נזקים כלכליים אלה. בית המשפט חשב אחרת ופיצה את יורשי המנוח, חרף כל המגבלות שתוארו, בסכום כולל של כ- 600,000 ₪.
רצ"ב פסק – הדין.
שאלה זו התעוררה לאחרונה בתביעת רשלנות רפואית שנדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. אדם נפטר עקב מעשה אובדני שנגרם לטענתו עקב מתן טיפול תרופתי נפשי רשלני.
במסגרת ההכנה להגשת התביעה נדרשו פרקליטי אלמנתו וילדיו (יורשי עזבונו) לקבל לידיהם רשומות רפואיות בתחום הנפשי שנערכו ע"י רופאים ומטפלים משך שנים לפני מותו.
פסיכיאטר וכמה פסיכולוגים שטיפלו במנוח לפני מותו סרבו לגלות ליורשיו את התיעוד הרפואי בטענה שהוא חסוי. במסגרת זו הוגשה תביעת יורשי המנוח לקבל לידיהם את התיעוד.
בית המשפט המחוזי בת"א-יפו (כב' השופטת ארנה לוי) קבעה שקבלת מידע רפואי של אדם היא זכותו האישית ולא מהווה חלק מעיזבונו. כלומר ליורשים אין זכות אוטומטית לקבל לידיהם מידע כזה, ומעמדם הוא בדיוק ככל אדם אחר, שמבקש לעיין בתיעוד הרפואי של האדם שנפטר. בכל זאת קבעה השופטת, במקרה שנדון שיורשי המטופל יוכלו לקבל לידיהם את המידע הרפואי רק אם יצליחו לשכנע שהמנוח התכוון לוותר על החיסיון לטובתם, ושיש להם אינטרס לגיטימי לקבלת המידע.
בית המשפט שעיין ברשומות הרפואיות, קבע, שבמקרה הנדון יש לאפשר ליורשי המנוח לעיין בתיקים הרפואיים, והורה לנתבעים להמציא את הרשומות הרפואיות ליורשים.
רצ"ב פסק – הדין.
ילידת 89' נפגעה בתאונת דרכים קשה ביותר בשנת 2019, אשר לאחריה הוריה קיבלו אפוטרופסות לצמיתות. בתיק מונו שישה מומחים ונקבעה לה נכות משוקללת בשיעור של 99%.
התיק התנהל במחוזי תל אביב בייצוג עורך דין תאונות דרכים ממשרדנו והסתיים בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין בסכום של 4.7 מיליון ₪, מעבר לגמלאות המוסד לביטוח לאומי שהיו בסכום של ₪1.9.
אופנוען יליד שנת 1970 נפצע קשה בתאונת אופנוע בפברואר 2017. הנפגע היה אחד מראשי איגודי האופנועים בישראל. עורכי דין תאונות דרכים ממשרדנו ייצגו אותו בתביעה שארכה כ-4 שנים בביהמ"ש המחוזי מרכז.
חברת הביטוח סירבה לפצותו בשיעור הפיצוי שנדרש עקב טענה שבהיותו איש הייטק עם הכנסות גבוהות לפני ואחרי התאונה לא נגרם לו כמעט שום הפסד. כמו כן טענה חברת הביטוח כי בגלל המשך פעילות ענפה בתחום האתגרי, נהיגה באופנועים כבדים, טיולי שטח, טיולי אופנועים בהרי יוון, בדולומיטים, ובעיקר המשך נסיעות עסקיות רבות לחו"ל אין לו למעשה נזק תפקודי והפיצוי המגיע לו הוא נמוך. בית המשפט דחה טענות אלו וקבע שגם אם יש דינאמיות בחייו הוא עדיין פגוע, ולא חסין מפיטורין. ובכפוף לנכותו יתכן שיחול שינוי במצבו התעסוקתי ב-15 השנים הבאות. לכן, חישב בית המשפט את פיצוייו לפי גריעה של 50% מכושר השתכרותו בעתיד דבר שהוביל לפסיקת פיצוי של 3,426,290 ש"ח. בצירוף שכ"ט והוצאות קרוב ל-4 מיליון ש"ח.
רצ"ב פסק – הדין.
נפגעת תאונת דרכים, בת 21 במועד התאונה, אשר נותרה משותקת, פוצתה בסכום כולל של כ-.12,000,000 ₪, ולאחר ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי ותשלומים אשר התקבלו על חשבון התביעה, שולם סך של 8,695,000 ₪, בהסדר פשרה אשר הוצע על-ידי בית-המשפט ואשר קיבל תוקף של פסק-דין.
תביעה שהוגשה ידי עורך דין תאונות דרכים ממשרדנו, על תאונת אופנוע קשה מלפני 4 שנים, שבה נפצע קשות אופנוען חקלאי מדרום הארץ, הסתיימה בפשרה כוללת בסכום פיצוי של 6,550,000 ש״ח, זאת מעבר לתשלומי הביטוח הלאומי בסך של 1,500,000 ש"ח.
עובד חברת חשמל שאותו ייצג עורך דין תאונות דרכים ממשרדנו, עקב פגיעה בתאונת אופנוע, טען, שבגלל פציעתו לא יוכל יותר לבצע עבודות שטח בחברת החשמל ושכרו נפגע קשה.
חברת הביטוח סירבה לפצות אותו לפי ההפרש בשכרו כפי שהוכח, וטענה, שהעברתו לעבודה מנהלתית בחברת החשמל לא קשורה לפגיעתו בתאונה.
לאחר ניהול משפט ממושך שבו העידו עובדי חברת החשמל, דחה בית המשפט המחוזי מרכז את טענות חברת הביטוח ופסק פיצויים של כ- 3,500,000 ₪.
יולדת צעירה שלקתה בסיבוך של שפעת קשה אבל ברת ריפוי, הייתה מאושפזת במחלקת טיפול נמרץ בבי"ח איכילוב, ומחוברת למכונת הנשמה.
באחד הלילות כאשר הייתה במצב יציב ובדרך לניתוק ממכונת ההנשמה, הפסיקה המכונה לפעול והיולדת פשוט נחנקה.
משך דקות ארוכות לא הגיע חמצן למוח.
צוות בית החולים לא הבחין בתקלה ורק לאחר כרבע שעה של אי הספקת חמצן למוח התגלתה התקלה.
זה כבר היה מאוחר מידי והיולדת נותרה במצב של צמח.
במסגרת תביעת רשלנות רפואית אותה הגשנו לבית המשפט המחוזי בתל – אביב היא פוצתה בסכום של 6,600,000 ₪.
בתביעת תאונת דרכים אותה הגשנו בשם תברואנית בעיריית רחובות אשר התעוורה כתוצאה מפגיעה בתאונת דרכים, טענה חב' הביטוח שאישה עיוורת ברמת ההשכלה של הנפגעת מסוגלת לעבוד בעבודה כלשהי ולהשתכר שכר מהותי ולכן לא מגיע לה פיצוי על אובדן השתכרות מוחלט. בית המשפט דחה טענה זו כולל חוות דעת של מומחים תעסוקתיים שהובאו להעיד מטעם חב' הביטוח, וקבע שהתובעת איבדה את כושר השתכרותה לחלוטין. ופסק של למעלה מ-6,500,000 ש"ח.
התובע נפגע בתאונת דרכים קשה בהיותו בן 11, כאשר אחותו נהרגה לנגד עיניו ובני משפחה אחרים אשר היו באותו רכב נפצעו קשה. התובע אמנם לא נפגע פיזית בגופו, אולם סבל מפוסט טראומה קשה שהותירה אותו עם 70% נכות נפשית. חברת הביטוח טענה שאדם שלא נפגע פיזית בגופו, לא יכול לסבול מפגיעה נפשית כה קשה, וכי חלק גדול מהממצאים הינם בגדר הגזמה. לאחר משפט ממושך וקשה נדחו טענות חברת הביטוח, ונפסק לתובע פיצוי כולל של כ-5.7 מיליון ₪. 2 הצדדים ערערו לבית המשפט העליון, ונפסק לתובע סכום נוסף של 500,000 ש"ח.
רוכב אופנוע בן 38 נפצע ב-2 תאונות דרכים. בשנים 2015 ו- 2016. התאונה מ-2016 הייתה קשה ביותר ובעקבותיה נגרם נזק גוף קשה. שברים בחוליות, נזק נפשי, כאבים קשים וקטיעה שלמה של ידו הימנית. התובע, מהנדס תוכנה במקצועו, נפגע קשה, ובעצם איבד את היכולת לעבוד במקצועו. כמו כן גם נזקק לעזרה אישית ונגרמו לו הוצאות כבדות על תרופות, קנאביס רפואי וטיפולים שונים. הנפגע יוצג ע"י עורך דין תאונות דרכים ממשרדנו בתביעה שהתנהלה משך 6 שנים בביהמ"ש המחוזי בת"א. חברת הביטוח ("הפול") טענה שהתובע מגזים, וגם אם נקטעה ידו, עבודתו היא עבודה משרדית ולא פיזית והוא מסוגל להמשיך להשתכר, גם העזרה שהוא זקוק לה מסתכמת אולי בכמה שעות שבועיות בעבודות משק בית. הצעתם לפיצוי הייתה נמוכה ביותר. לא נותרה ברירה אלא לנהל את המשפט עד הסוף. בפסק דין שניתן ביום 28/4/22 ע"י כב' השופטת חדווה וולצקי בביהמ"ש המחוזי בת"א, נדחו טענות חברת הביטוח. התובע פוצה בסכום של כ-7,800,000 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד והוצאות המשפט.
פציעה של אופנוען, עם נכות בעיקר ברגל ימין, צלקות ונזק נפשי. עבד כמלצר-ברמן ועיקר הכנסותיו היו מטיפים ללא תלושים, שכן מעבדיו לא הצהיר עליו.
טענת חברת הביטוח, שעבודה בהכנסה לא מדווחת לא מאפשרת מתן פיצוי, נדחתה ע"י שתי ערכות – ביהמ"ש המחוזי וביהמ"ש העליון.
נפסק, שעובדים ששכרם מורכב מדמי תשר אינם נוהגים לדווח למס הכנסה, ונוהג זה לא שולל מהם זכות לקבל פיצויי נזיקין לפי הכנסתם בפועל.
לפיכך, נפסק פיצוי תאונת דרכים כולל של 5,000,000 ₪ (לפני ניכויי ביטוח לאומי).
התובע עבד כמציל בחוף הים בשכר גבוה. נהג באופנוע ללא רישיון וללא ביטוח חובה ונפצע קשה בתאונת דרכים.
איבד את יכולתו לעבוד כמציל והועבר לעבודה מנהלתית וירד משמעותית בשכר.
חברת הביטוח טענה שנהיגה ללא רישיון וללא ביטוח חובה לא מאפשרת לנפגע תאונת דרכים לקבל פיצוי, גם לא מהרכב שפגע בו.
טענה זו הגיעה לבית המשפט העליון, שדחה את טענת חברת הביטוח, וקבע שגם אם אדם נהג ברכב ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח חובה, עדין עומדת לו עילית התביעה הנזיקית המלאה כנגד הרכב שפגע בו ומבטחתו.
לפיכך, נפסק פיצויי עתק בסך 4,700,000 ₪.
פיצויים לאופנוען שנפצע קשה בתאונת דרכים ,ונותר עם 89% נכות, ופוצה בסך כולל של כ-.4,500,000 ₪ (לפני ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי).
עובד קו חלוקה מיכלי מים של מי עדן נותר עם 10% נכות בגין הרמה ונשיאת מיכלי המים הכבדים.
טענתנו הייתה שעובדי קווי החלוקה נאלצים להניף בקבוקי מים כבדים בתנועות סיבוביות, ללא הדרכה, ללא הגבלה, בתנאי עבודה לחוצים וקשים, ובגלל זה אירעה תאונת העבודה בה נפגע העובד.
אולם לא הנכות הייתה עיקר הדיון אלא הפסד העבודה בקו החלוקה אותו הפעיל התובע במשך שנים.
כל הכנסותיו הגבוהות הפסיקו, והוא נאלץ לפרוש ולהיות נהג מונית בשכר זעום.
חברת הביטוח דחתה את כל טענותינו, גם בנושא הרשלנות וגם בנושא אבדן ההכנסות מקו החלוקה.
לאחר משפט ארוך וסבוך עם עדים רבים, שוכנע בית המשפט, הן בכך שהייתה רשלנות של המעביד, והן בכך שהתובע הפסיד את כל ההכנסות של קו החלוקה.
לכן נפסק סכום עתק של 3,500,000 ₪.
מוהל (רופא בהכשרתו) ביצע ברית מילה כושלת שבמהלכה חתך חלק גדול מהעטרה בנוסף לערלה. מוהל אחר שבמקרה הוזמן כאורח וצפה בברית מילה ראה את הטעות וביקש לבדוק את התינוק בשנית ואז התגלה דימום קשה בפין. התינוק נלקח מיד ע"י אביו לביה"ח. בדרכו לביה"ח בעקבות סערת הרגשות היה האב מעורב בתאונת דרכים. כל הנפגעים פונו ממקום התאונה באמבולנס לביה"ח הדסה עין כרם. התינוק אושפז בביה"ח ובוצעו מספר ניתוחים. לבסוף נותר לתינוק נזק בפין שהוערך ב-15% נכות פלסטית. בנוסף הסתבר שהאם ספגה פוסט טראומה קשה מהמקרה. הנכות הנפשית של האם הוערכה ע"י מומחה ביהמ"ש, במסגרת תביעה שאותה הגשנו ב10% נכות לצמיתות. הנתבע (המוהל) טען במסגרת הגנתו כי לא התרשל וכי נזקיה הנפשיים של האם אינם בציפיותיו ואחריותו. התיקים נוהלו על ידי עורך דין רשלנות רפואית ממשרדנו, בבית המשפט. בסופו שלח דבר, לאחר דיונים רבים, ובדיקת כל הטענות וחוות הדעת הרפואיות מטעם הצדדים, נשלחו הצדדים לגישור אצל המגשרת אסתר דודקביץ (שופטת מחוזית בדימוס). התיק הסתיים בפשרה לפי הצעת המגשרת.
תאונת אופנוע משנת 2012. התובע עבד כמנהל וכשכיר בעסק משפחתי למכירת ביגוד שהגיע בשיאו ל- 30 חנויות ברחבי הארץ. פגיעה אורטופדית ברגלו השאירה 28% נכות (מתוכם 10% פלסטי), ונפסק לו פיצוי בסכום עתק (ביחס לנכותו) בסך 2,800,000 ש"ח. הנתבעת טענה כי עובד שכיר העובד בעסק בבעלותו ונעדר מעבודתו בגלל פגיעתו בתאונת דרכים, לא נגרם לו כל הפסד בשכר, שכן צריך לחשב את הפסדיו לפי הפסד החברה שבבעלותו, ולא לפי הפסד ההשתכרות כשכיר. אולם, טענה זו נדחתה. נקבע כי גם בעל חברה העובד כשכיר בחברה שבבעלותו מקבל פיצוי כמו כל שכיר אחר וגם הפסדי פנסיה. חברת הביטוח ערערה לבית המשפט העליון אולם הערעור נדחה.
הולך רגל בן 57 נדרס למוות ע"י אוטובוס ציבורי. השאיר אחריו אלמנה ו-3 ילדים בוגרים. חברת הביטוח סירבה לפצות את יורשיו בסכום המגיע בטענה שהמנוח היה סמוך לפנסיה והפסדי התלויים נמוכים. לאחר ניהול משפט נפסקו ליורשיו פיצויים בסכום גבוה של 2,770,000 ש"ח לפני הפחתת תגמולי ביטוח לאומי.
ייצגנו נער שבלידתו בביה"ח שיבא תל השומר נגרם, עקב רשלנות רפואית, נזק לכתפו בגלל לידת ואקום טראומתית. הוא נותר עם 25% נכות. בית החולים טען שלא מדובר היה ברשלנות רפואית ושהפיצוי אם בכלל מגיע, הוא נמוך. לאחר הליך ממושך בבית המשפט המחוזי מרכז נדחו טענות בית החולים, נקבעה רשלנות רפואית בחילוץ העובר, ונפסק סכום עתק בסך 2,300,000 ש"ח. בית החולים ערער לבית המשפט העליון וערעורו נדחה.
פועל מתכת נפגע מסכיני מכונת ניסור במפעל בו עבד בזמן הפעלת המכונה ע"י עובד אחר שדרך על מתג ההפעלה בטעות! כתוצאה מהתאונה נקטעו אצבעות ידו השמאלית. חב' הביטוח של המפעל טענה בהגנה לתביעה שהגשנו שהתובע היה עובד ותיק – מנהל עבודה בקיא ומיומן שידע להפעיל היטב את המכונה וכן שבעל המפעל הוא החותן שלו. טענות אלו נדחו ע"י ביהמ"ש שקיבל את התביעה ופסק פיצוי של 1,800,000 ש"ח.
גופת המנוח נמצאה מרוסקת, דרוסה למוות על פסי רכבת סמוך לצומת לוד. נהג הקטר הדורס העיד שהמנוח נשכב לאיטו ולנגד עיניו על פסי הרכבת מרצונו ולא ניתן היה לעצור את הרכבת ולהימנע מהדריסה, ואז לא מגיע פיצויי לאדם שהתאבד. טענתנו הייתה שהמנוח לא התאבד אלא נדרס ע"י הרכבת במהלך הליכה שביצע מידי יום ביומו באותו מקום. ייצגנו את יורשי המנוח בהליך משפטי מורכב וממושך. בסופו של דבר דחה בית המשפט את טענות חברת הביטוח שמדובר בהתאבדות וקיבל את תביעתו ומשפחתו פוצתה.
הסדר פשרה ע"ס -.1,506,647 ש"ח אשר קיבל תוקף של פסק דין ליורשיה של אשה בת 70 אשר נמצאה ללא רוח חיים באחת מבריכות הגופרית הרדודות אשר בחמת גדר. התובעים טענו שמדובר היה ברשלנות עקב אי-הצבת מציל והעדר השגחה, גם כאשר מדובר בבריכת גופרית עם מים רדודים. הנתבעים טענו שמדובר בבריכה רדודה שאינה בריכת שחייה ואינה דורשת מציל, וכן כי סיבת המוות לא הייתה טביעה אלא אירוע לבבי או מוחי. בית המשפט דחה את טענות הנתבעים, והציע פשרה בשיעור של כ-1.5 מיליון ש"ח, אשר התקבלה וקיבלה תוקף של פסק דין.
רוכב אופנוע בן 17 שנותר עם נכות אורתופדית בשיעור 37%, פוצה בסך כולל של כ-.1,400,000 ₪. חברת הביטוח טענה כי יש להפחית את נכותו ופיצוייו עקב העובדה שהתובע נראה רוקד בחתונתו. השופט לא התרגש מהסרטון בו נראה רוקד וקבע כי לא ניתן להעריך את תפקודו של אדם לפי התנהגותו ביום השמח בחייו.
עובדת חברת שופרסל החליקה בזמן עבודתה על רצפה שמנונית ונפצעה. דרשנו עבורה פיצויים ושופרסל טען שנפילת העובדת נגרמה באשמתה וחוסר זהירותה. במהלך המשפט מונה מומחה רפואי שקבע את נכותה של העובדת בשיעור 37% (מתוכם 10% נכות פלסטית). השופט דחה את טענות חברת הביטוח ופסק לעובדת פיצויים בסך 1,230,000 ש"ח.
תאונת אופנוע מינואר 2019 בה עורך דין תאונות דרכים ממשרדנו ייצג את הנפגע בן 42, שנותר עם 38% נכות רפואית, מתוכה 10% נכות אסתטית.
הבעיה הייתה שהשברים ברגל שמאל מהם סבל היקנו לו נכות אורתופדית שהמומחה מטעם בית המשפט קבע שאינם בגדר "נכות תפקודית" בעבודתו כמסעדן, כי מדובר בעבודה ניהולית בעיקר.
כב' השופט, לאחר שהתרשם מהראיות לא קיבל אבחנה זו, והתיק הסתיים לבסוף בפשרה של 800,000 ש"ח, לפי הצעת השופט.
ייצגנו את יורשי המנוח נגד חברת "נהרות" שארגנה טיולים אתגריים שכללו רפטינג בנהר ואטוט בפפואה בגינאה החדשה. במהלך השייט התהפכה הרפסודה, המנוח ועוד 2 ישראלים נפלו לנהר וטבעו למוות. חברת הטיולים טענה שהיא לא אחראית לשיט ולסיכוני רפטינג בנהר פראי באזור נידח. בית המשפט דחה טענה זו, והתביעה הסתיימה בפשרה של 1,000,000 ש"ח.
בפברואר 2016 גלשה הקטינה בת ה-12 במגלשה בטיילת חוף הריביירה בבת-ים. בורג ארוך ובולט בצד במגלשה חדר לארובת העין של הילדה. שבר את ארובת העין וגרם לפזילה, כפל ראייה וצלקת. עיריית בת ים סרבה להכיר באחריות ולכן הוגש על-ידי משרדנו הליך משפטי בבימ"ש השלום בתל-אביב. ביום 24/3/22 הסתיימה התביעה בפשרה (לאור הצעת כב' השופטת מיה רויזמן-אלדור) בסכום של 621,990 ₪. רצ"ב פסק הדין.
עובדים סוציאליים של עיריית באר שבע ידעו, רשמו ותיעדו שאב מקנא לאשתו קנאה חולנית והזויה, שהוא מאיים לרצוח אותה ואת בנותיו באקדח שיש לו בבית. כמו כן, שהוא משאיר קטעי עיתונות על אלימות קשה נגד נשים במקומות גלויים בבית, שהוא נושא אקדח ברישיון נשק ושהוא מכריז "יהיה משפט גדול". לבסוף האב מימש את איומו, רצח ביריות את אשתו ופצע קשה את הבת והפך אותה למשותקת. האב הורשע בפלילים ונשפט למאסר עולם. הגשנו תביעת נזיקין נגד עיריית ב"ש ורשויות הרווחה בבית המשפט המחוזי בירושלים על כך שהעובדים הסוציאליים ידעו, רשמו ותיעדו במשך חודשים את איומי האב ולא דיווחו למשטרה ולא גרמו להחרמת האקדח ומניעת הרצח. התביעה נדונה במשך שנים, 2 העובדות הסוציאליות נחקרו וכל הרישומים הוגשו לבית המשפט. לבסוף נדחתה תביעתנו בפס"ד מוטעה ושגוי לחלוטין שגם אושר ע"י בית המשפט העליון. זה היה בשנת 1997. אתם מוזמנים לקרוא את פס"ד השגוי. אילו התביעה הייתה מתקבלת עוד בשנת 1997 והמערכת הסוציאלית הייתה מתעוררת כנראה היה חוסך חייהן של נשים רבות. אין ספק שאילו הייתה תביעה כזאת מוגשת ונדונה כיום היא הייתה מתקבלת.
ייצגנו צעירה ילידת 97 שעבדה כמלצרית באולם אירועים בעפולה. במטבח הייתה מכונה לייצור קרח שייצרה רטיבות על הרצפה. העובדת החליקה על הרטיבות ושברה את הקרסול.
אולם האירועים סרב לפצות את העובדת בטענה שהיא נפלה עקב חוסר זהירות. לבסוף, לאחר התדיינות בבית המשפט השלום ברמלה הסתיימה התביעה בפשרה של 250,000 ש"ח.
רצ"ב הסכם הפשרה.
במרץ 2017 "פלוני" בן 33 נפגע בתאונת דרכים, נהג ברכבו ורכב אחר פגע בו מאחור.
מאז החל לסבול מכאבי צוואר וגב.
הוא פנה בדרישה חברת הביטוח "שלמה" שסירבו לפצותו.
לפיכך, הגשנו בשם התובע תביעה לבית המשפט השלום בת"א.
ביוני 2022 הסתיימה התביעה בפשרה של 200,000 ₪ בהתאם
להצעת הפשרה של כב' השופטת מיה רויזמן-אלדור.
ייצגנו את אוהד שנחתך מגדר במגרש טדי במשחק של בית"ר ירושלים בתביעה נגד עיריית ירושלים. העירייה טענה שהאוהד נשען יחד עם אוהדים אחרים על הגדר, נענע אותה, החליק ונפצע בגלל רשלנותו שלו ורשלנות בית"ר ירושלים שיש לה אוהדים פרועים שסיכנו את עצמם. בית המשפט דחה טענה זו וקבע שההישענות על גדרות במשחקי כדורגל היא נוהג צפוי של אוהדים. לכן יש לאבטח גם את השטחים ליד הגדרות ולמנוע הסתכנות של אוהדים. תביעת צד ג' של העירייה נגד בית"ר נדחתה והאוהד פוצע בכ-100,000 ש"ח.
באוגוסט 2018 עובדת עיריית שדרות בת 58 הלכה ברח' הדגל בשדרות,
בגלל אירוע ועומס נאלצה לרדת מהמדרכה לכביש, שם נתקלה בקטע פגום, נפלה ושברה את הקרסול.
תביעתה לפיצויים נגד עיריית שדרות נתקלה בסירוב, בטענה שהייתה אמורה להיזהר ולא לרדת לכביש.
הנפגעת נאלצה להגיש באמצעות משרדנו תביעה לבית המשפט השלום בתל – אביב.
לאחר הליכים מקדמיים הסתיימה התביעה בפשרה כוללת של 125,000 ₪
בהתאם להצעתה של כב' השופטת מלכה ספינזי – שנאור.
רצ"ב פסה"ד המאשר את הסכם הפשרה.
פלונית בת 23 נפצעה בתאונת דרכים (התנגשות) בשנת 2016.
תביעתה נוהלה ע"י משרדנו בביהמ"ש השלום בהרצליה כנגד מבטחת הרכב AIG.
מומחים רפואיים שמונו ע"י ביהמ"ש קבעו 16% נכות בתחום האורטופדי.
הסתיימה התביעה בפסק – דין שמאשר את הצעת הפשרה של בית המשפט בסכום של 396,000 ₪.
"הסעודה האחרונה": הגברת בניגאו ז"ל סיימה את חייה בנפילה ממדרגות צרות ומסוכנות במסעדת "אינדירה" בתל אביב, בשנת 2014. הגברת, בת 75 במותה, אשר נהגה לסעוד באותה מסעדה, עלתה לשירותי המסעדה הנמצאים בקומה השניה. ברידתה, נפלה במדרגות הצרות, התלולות והחשוכות, ובדקות שלאחר מכן נקבע מותה. תביעת נזיקין אשר הגשנו נגד המסעדה, עקב רשלנות בשימוש במדרגות המסוכנות, הסתיימה בפשרה לפי הצעת בית-המשפט, בסך של -.480,000 ש"ח.
בסוף יום העבודה בפלאפל בנתיבות, נכנס אחד העובדים עם רגלו לדלי עם שמן רותח שניצב ליד המטבח. הוא נכווה קשות ונלקח באמבולנס לביה"ח. לאחר טיפולים וניתוחים הוא נותר עם 15% נכות.
העובד הגיש תביעה נגד מבטח הפלאפל באמצעות עו"ד שחר רום ממשרד עוה"ד פרויליך פרחי. בימים אלו הסתיימה התביעה בפשרה של 175,000 ש"ח מעבר לתגמולי הביטוח הלאומי.
רצ"ב הסדר הפשרה.
באפריל 2018 קפצה תלמידה בת 13 מחלון כיתתה בבי"ס בבית שמש לחצר ביה"ס
ושברה את עצם השוק.
משרדנו ייצג את התלמידה כנגד בית הספר בטענה שמדובר היה בכיתה מאולתרת במקלט ביה"ס, וקפיצת
תלמידים מחלון הכיתה לחצר ביה"ס היה נוהג שגור ורשלני, שלא הופסק בהפסקה.
לבסוף הסתיימה התביעה בפשרה של 200,000 ₪.
במסגרת תביעה כנגד ביטוח תאונות תלמידים קיבלה התלמידה פיצוי נוסף של 43,000 ₪.
בינואר 20 שהתה הגב' כ. כבת 57, בסניף איקאה בראשל"צ.
לחוסר מזלה נתקלה בבליטת ברזל חשופה, נפלה ונפצעה.
למחרת, בקופ"ח אובחן שבר בפיקת ברכה השמאלית.
משרדנו ייצג את הגב' כ. בתביעת הפיצויים.
איקאה, באמצעות הראל שבטחה אותה, הסכימה לדרישתנו לפצות את גב' כ. ב- 150,000 ₪.
נפגע תאונת דרכים עם אופנוע בן 56, אשר נותר עם נכות בשיעור 51.5%, פוצה בסך כולל של כ-.1,800,000 ₪.
ביוני 2020 הורכב פלוני, צעיר בן 24, על קטנוע בהרצליה.
הנהג איבד שליטה והנוסע נפל מהקטנוע – סבל משבר בקרסול שמאל.
עורך דין תאונות דרכים ממשרדנו ייצג את הנפגע בתביעה שהוגשה בבימ"ש השלום ברמלה.
בימים אלו הסתיימה תביעתו בפשרה של 620,000 ₪.
פיצוי כולל של כ-.1,200,000 ש"ח לעיזבון מנוח שנפטר תוצאת פגיעה בתאונת דרכים בגיל צעיר, וטרם תחילת חיי עבודתו, לפי הלכת "השנים האבודות" ולפי כפל השכר הממוצע במשק.
פסיקת פיצוי תאונת דרכים בגובה כ-.350,000 ש"ח לנפגע, הסובל מבעיה אורולוגית.
דיון באמדן נזקי נפגע תאונת דרכים.
חברת הביטוח סרבה לשלם פיצויים לאופנוען, עקב טענה ששתי תאונות דרכים שבהן נפגע היו מבוימות. בית-המשפט דחה את טענת חברת הביטוח, וחייב אותה לשלם לאופנוען פיצויים בגין שתי התאונות בהן נפגע, בסך כולל של כ-.500,000 ש"ח (לפני ניכויים), וכן שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט.
חברת הביטוח סירבה לשלם פיצויים לנפגע בתאונת דרכים, בטענה כי לא הוא נהג בקטנוע, אלא אחיו (שאין לו רישיון נהיגה). הטענה נדחתה על-ידי בית-המשפט, וחברת הביטוח חויבה בפיצויים בסך של כ-.100,000 ש"ח.
אופנוען הופל מאופנועו על ידי רכב בכניסה למושב פרדסיה, נפצע ונותר עם 10% נכות. חברת הביטוח סירבה לפצותו, בטענה כי תאונת הדרכים הייתה מפוברקת והאופנוע לא היה מבוטח, והוחלף באופנוע אחר. במהלך המשפט, הוכח כי התאונה ארעה בדיוק כפי שטען התובע, ובית-המשפט דחה את כל טענות חברת הביטוח. התובע פוצה בסכום כולל של כ-.200,000 ש"ח.
פסיקת פיצוי תאונת דרכים בגובה כ-.350,000 ש"ח לנפגע, הסובל מבעיה אורולוגית.
התובעת שיוצגה ע"י עורך דין תאונות דרכים ממשרדנו הורכבה בזמן ערב גיבוש על אופנוע של אחד ממכריה, כאשר נהג האופנוע היה ללא רישיון נהיגה וכפועל יוצא מכך ללא ביטוח. חברות הביטוח טענו כי מדובר בנהיגה שלא מזכה את התובעת בפיצויים, שכן היא ידעה או הייתה צריכה לדעת שהרוכב נהג ללא רישיון. טענתם נדחתה, וביהמ"ש קבע כי התובעת זכאית לפיצויים מקרנית, שכן לא ידעה ולא היה עליה לדעת שהיא מורכבת על אופנוע עם נהג ללא רישיון.
מכון לטיפולי עור שפעל בתחומי בית-החולים אסף הרופא, חויב לשלם למטופלת פיצויים בסך של כ-.80,000 ₪ בגין תוצאות רשלניות של טיפול פוטודינאמי (טיפול קוסמטי לעור הפנים). משרדינו הגיש תביעה על רשלנות רפואית ובית-החולים חויב לשלם פיצוי עקב פגיעה באוטונומיה, דהיינו העדר הסבר מפורט דיו בדבר הסיכונים הטמונים בעשיית הטיפול, וחשיפתה של המטופלת לסיכונים אל המבלי שהדברים הוסברו לה מראש.
לאחר שהפסידה קופת החולים בתביעת רשלנות רפואית וחויבה בפיצויים בסך של כ-.9,000,000 ש"ח מעבר לגמלאות הביטוח הלאומי (נא ר' פסק הדין באתרנו בחודש 5/2016), הגישה קופת החולים בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין ולעיכוב תשלום הפיצויים (עד שיידון הערעור אותו הגישה לבית המשפט העליון). בקשתה לעיכוב ביצוע – נדחתה, והיא חויבה לשלם את מלוא סכום הפיצויים באופן מיידי. לפסק הדין המלא>
ר.ל. כבן 60 ממרכז הארץ, החל לסבול מכאבים פתאומיים, חדים ועזים בגב התחתון וברגל שמאל. אמבולנס מפנה אותו לבית החולים "איכילוב" בתל אביב, שם מבצעים לו בדיקות שונות. בבדיקות הדם עולים ממצאים שמעידים בבירור על דלקת, אבל הצוות הרפואי מתעלם. לממצאים הברורים לא ניתנת התייחסות בכלל וכאביו הקשים של התובע מיוחסים לפריצת דיסק מעברו. במשך למעלה משבוע שוכב ר' במיטת האשפוז, כשהוא נאנק מכאבי תופת ומצבו הולך ומחמיר עד שהצוות הרפואי מחליט סוף סוף לקחת אותו לבדיקת MRI. הבדיקה מראה זיהום לאורך כל עמוד השדרה, ור' מובהל לניתוח דחוף לכריתת חוליות בצוואר וניקוז של הנוזל הדלקתי. כתוצאה מהמחדל נותר ר' עם נכות אורטופדית ונוירולוגית, אולם למרבה המזל ולאחר הליך שיקום ארוך, חזר ר' לתפקוד יומיומי כמעט מלא ולעבודתו. במסגרת הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין הוסכם, כי בית החולים איכילוב יפצה את התובע עקב רשלנות רפואית בסכום של 720,000 ש"ח
פסיקת פיצויים בסך כולל של כ-.900,000 ש"ח בגין נזקי תלויי מנוח שנהרג בתאונת דרכים, שהפיק חלק ניכר מהכנסותיו מעבודות לא מוצהרות למס הכנסה.
דיון בשאלת מימון ניתוח ייחודי שנערך בחו"ל לנפגע תאונת-דרכים. האם חברת הביטוח חייבת לממן ניתוח כזה.
אי התערבות ביהמ"ש המחוזי בערעור על פס"ד שהעריך פיצויים של תלויי מנוח, שנפטר מפגיעה בתאונת-דרכים, ופירנס את משפחתו מהכנסות לא מוצהרות בחלקן.
שאלה זו נדונה במסגרת פסק – דין שניתן בימים אלו בבימ"ש השלום בת"א.
נער כבן 17 עבד כשליח פיצה. בספטמבר 2018 נפגע בתאונת דרכים כשנהג בקטנוע השייך למעבידו. הסתבר שלקטנוע לא היה ביטוח חובה. במצב כזה קרן בשם "קרנית" אמורה לשלם לנפגע פיצויים. אבל זה בתנאי שנהג בהיתר ממעבידו ובתנאי נוסף שלא ידע ולא אמור היה לדעת שהקטנוע לא מבוטח.
במקרה שנדון טענו מעבידי השליח וגם "קרנית" שהוא נהג בקטנוע ללא היתר, ושידע שלקטנוע אין ביטוח.
עו"ד גליה פרויליך ממשרד פרויליך-פרחי ייצגה את השליח בביהמ"ש. לאחר שמיעת הראיות קבע בית המשפט (כב' השופטת ענת דבי) שהאופנוע ננהג בהיתר מלא ושימש לשליחויות, וכי השליח לא ידע ולא אמור היה לדעת שהקטנוע לא מבוטח.
בפסק הדין נקבעו קריטריונים ברורים באיזה מצב אפשר לייחס לנפגע כזה חוסר ידיעה בדבר העדר ביטוח. לשליח נותרו 13% נכות והוא פוצה בסכום של 231,669 ₪.
רצ"ב פסק – הדין.
דיון בשאלת שעור הפיצוי בגין "נזק שאינו נזק ממון" בנפגע תאונת-דרכים שנפטר ללא קשר לתאונת-הדרכים.
דיון בשאלת חישוב "נזק שאינו נזק ממון", בגין ימי אשפוז משך מספר שנים עד מות הנפגעת "עקב" תאונת-הדרכים.
באוגוסט 2019 נדרסה הגב ס. – צעירה בת 28 במעבר חצייה ברח' חיל התותחנים בראשל"צ. התאונה הייתה גם תאונת עבודה. עורך דין תאונות דרכים ממשרדנו ייצג את הגב' ס. בוועדות הביטוח הלאומי וגם בתביעה מול חברת הביטוח של הרכב הדורס. היא קיבלה 24% נכות לצמיתות וגמלה חודשית לכל חייה. באפריל 2022 ניתן ע"י כב' השופט גוטליב מביהמ"ש המחוזי רמלה, פס"ד המאמץ הסכם פשרה בסך של 340,000 ₪ מעבר לתגמולי הביטוח הלאומי. רצ"ב פסה"ד.
אדם שהגיע לתדלק את רכבו בתחנת דלק ועמד ליד משאבת הדלק, נדרס ע"י רכב ונפצע ברגלו. נהגת הרכב הדורס ונוסע ברכב גרסו שהם בכלל לא פגעו באותו אדם ובעצם הוא מעד ונפל בלי שום קשר לרכב שלהם. חברת הביטוח נתפסה לאותה גרסה וסירבה בתוקף לשלם לנפגע פיצויים. המקרה הגיע לבית המשפט והתובע יוצג ע"י עורך דין תאונות דרכים ממשרדנו. העד הראשון היה בעל תחנת הדלק שהעיד כי ראה את הרכב דורס את הנפגע. אולם, הוא לא ראה את ההתרחשות בשטח, אלא בסרט של מצלמת האבטחה שהוצבה בתחנת הדלק, סרט אשר נמחק בסמוך לתאונה ולא ניתן להציגו. בית המשפט קיבל את העדות הבלתי ישירה ולא מצא הבדל בין מראה עיניים ישיר לבין מראה עיניים של סרטון האבטחה שכבר לא ניתן להציגו. חברת הביטוח חזרה בה מהכחשתה ושילמה את הפיצוי המגיע לתובע.
אשה בת 52 החנתה רכב וירדה ממנו כדי להוציא תיק מתא המטען. תוך כדי ירידתה מהרכב נפלה ונפצעה. המחלוקת הייתה האם מדובר בתאונת דרכים, שאז מבטחת הרכב צריכה לשאת בפיצוי, או האם מדובר בנפילה עקב מפגע בשטח עירוני, ואז העירייה צריכה לפצות. בפסק-דין תקדימי נקבע כי נפילה בזמן ירידה מהרכב, גם כשהסתיימה הנסיעה – עדיין נחשבת תאונת דרכים, והפיצוי הוטל על חברת הביטוח של הרכב. במסגרת זו, פוצתה התובעת בסכום כולל של כ-.250,000 ₪.
נפילה של אשה מבוגרת במרכז מסחרי בקריית גת, עקב מדרגות שבורות. המדינה טענה כי היא אינה חייבת לפצות, שכן חרף היותה הבעלים הרשמי של המקום, היא לא בנתה את המדרגות, ואין לה כל קשר וזיקה למקום. בית-המשפט דחה טענה זו, וקבע שדי בכך שהמקרקעין רשומים במרשם המקרקעין על-שם המדינה, והמדינה היא הבעלים הרשום של המקרקעין – כדי להטיל עליה חבות לפצות כל נפגע בתחום זה, גם אם האתר נבנה או מתוחזק על-ידי גוף אחר, וגם אם אותו גוף מנהל ושולט במקום משך שנים רבות. לפיכך, הוטלה החבות לפצות את הנפגעת הן על המדינה והן על המחזיקים בפועל.
חיוב עיריית תל-אביב בפיצויים לאישה בת 69, שנותרה עם 15% נכות, עקב נפילה על מדרכה משובשת.
דיון בחבות של "שופרסל" לפיצוי לקוחה שנפגעה עקב החלקה ונפילה בשטח החנות.
באוקטובר 2019 נפגעה קשה א. – בת 46 בצומת בית קשת כשמשאית התנגשה ברכבה. בבי"ח "העמק" אובחנו שברים רבים, חבלת ראש עם דימום פנימי. "הפניקס" שביטחה את הרכב סרבה לשאת בפיצויים שמגיעים. ייצגנו את הגב' א. בבימ"ש השלום ברמלה, במסגרת זו נקבעו לה 39% נכות ע"י מומחים רפואיים. התובעת עבדה כיועצת חינוכית במשרד החינוך ואחרי התאונה ותקופת החלמה, חזרה לעבודתה עם מגבלות. לבסוף הסתיימה התביעה בפשרה כוללת, לפי הצעת כב' השופט א. כהן, בסכום כולל של 819,000 ₪, לאחר הפחתת תשלומים שקיבלה על החשבון ותגמולי ביטוח לאומי.
בעלת מכולת בת 58 נפצעה בתאונת דרכים בספטמבר 2017. משרדנו הגיש תביעה נגד "הפניקס" מבטחי הרכב. "הפניקס" הסכימה לפצות בסכומים נמוכים, וגם כשנקבעה לה 27% נכות אורטופדית, נפשית ובעיות שמיעה, הסכימה "הפניקס" לפצות ב-175,000 ₪. טענת "הפניקס" הייתה, שהתובעת חזרה לנהל את המכולת בגילה המבוגר, אין לה הפסדים ולא החסירה יום עבודה אחד. בית המשפט לא קיבל טענה זו וביום 22/2/22 ניתן פס"ד בסכום 344,000 ₪ – כמעט כפול ממה שחב' הביטוח הייתה מוכנה לשלם.
נפגעת ילידת 1944, פנסיונרית שאינה עובדת, נדרסה על ידי רכב ונותרה עם 100% נכות ומאושפזת עד יומה האחרון במוסד סיעודי. חברת הביטוח טענה כי אשפוז במוסד הסיעודי נגרם רק חלקית עקב תאונת הדרכים, ולכן אין עליה לשלם את מלוא עלותו. כמו כן, טענה חברת הביטוח כי עצם האשפוז במוסד הסיעודי כולל בתוכו את מלוא הטיפולים והתרופות להם זקוקה הנפגעת, ואין להוסיף על דמי האשפוז סכומים נוספים. בית המשפט המחוזי דחה טענות אלה וחייב את חברת הביטוח לשלם את מלוא עלות האשפוז וכן תוספת בגין עלות טיפולי פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת ועזרת בני משפחה בתוך המוסד הסיעודי. בסך הכל נפסק סכום כולל של כ-.3,300,000 ש"ח.
נפגעת תאונת דרכים בת 65, נותרה עם 23% נכות. בית משפט השלום העריך את פיצוייה בסכום של כ-157,000 ₪ בלבד. על כך הוגש ערעור לבית-המשפט המחוזי, אשר קיבל את הערעור ופסק 254,000 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות הערעור.
נפגע תאונת דרכים בן 79 פוצה בסכום של כ-.900,000 ש"ח (לפני ניכוי גמלאות הביטוח הלאומי). בית המשפט דחה את טענת חברת הביטוח בנוגע להעדר כושר השתכרות בגיל זה, וכן נדחתה טענת חברת הביטוח כי בגיל כה מבוגר זקוק אדם ממילא לעזרה וסיעוד בהיקף נרחב, גם ללא פגיעה בתאונה.
אישה מבוגרת הפכה סיעודית עקב פגיעה בתאונת דרכים, ומאז התאונה היא מאושפזת במוסד סיעודי. חברת הביטוח סרבה לשלם את עלות האשפוז מעבר לחמש שנים מיום התאונה, בטענה שבגילה של אותה נפגעת, היא ממילא הייתה הופכת סיעודית כחלוף 5 שנים. בית-המשפט דחה טענה זו, וחייב את חברת הביטוח לשלם את עלות האשפוז מידי חודש בחודשו עד תום תוחלת חיי הנפגעת. כמו כן, חויבה חברת הביטוח לשאת גם בהוצאות נלוות לאשפוז. כן חויבה חברת הביטוח לשלם שכר טרחת עורך-דין על עלות האשפוז.
חברת ביטוח שסירבה לממן אשפוז של נפגעת תאונת דרכים בבית-לווינשטיין, והסכימה לממן רק מוסד שיקומי זול בהרבה – חוייבה על ידי בית-המשפט לממן את השיקום בבית לווינשטיין, וכן חויבה לשלם הוצאות משפט עקב סירובה.
חיוב חברת ביטוח לשאת בפיצויי נפגעת זקנה, שהנהג שפגע בה הכחיש את מעורבותו בתאונה.
התובע חייל בשירות סדיר, נדרס ע״י רכב כשחצה את הכביש. פציעותיו הגופניות היו קלות ונזקו העיקרי היה נפשי. כשנה וחצי לאחר התאונה אובחן לראשונה במחלת הסכיזופרניה ועלתה השאלה האם המחלה הייתה פורצת אלמלא התאונה. לבסוף, נקבע כי התאונה היוותה זרז לפרוץ המחלה והתובע פוצה באופן מלא על השנים שבהן המחלה הקדימה את זמנה. לבסוף התיק הסתיים בפשרה של 450,000 ש"ח, לאחר הפחתת ביטוח לאומי.
פסק דין של בית המשפט העליון בתיק שייצג משרדנו- נכשל ניסיון של חברת ביטוח לפסול מינוי של מומחה רפואי שמונה ע"י בית המשפט בתביעה לפיצויים בגין תאונת דרכים , וכן לפסול מסמכים שונים שהוצגו בפניו. חברת הביטוח ביקשה לפסול מומחה כזה רק משום שעיין בחוות דעת של מומחה רפואי אחר שמונה ע"י בית המשפט בתחום רפואי אחר. טענתה היתה שהוא ״יושפע״ מעיון בחוות דעתו של מומחה אחר והדבר עשוי להשפיע על קביעתו. יצוין, כי קביעות המומחה האחר במקרה זה לא היו נוחות לחברת הביטוח. בקשתה של חברת הביטוח לבית המשפט המחוזי נדחתה, והיא ערערה לבית המשפט העליון. השופטת וילנר בבית המשפט העליון דחתה את הערעור וקבעה שאין שום מניעה שמומחה רפואי מטעם בית המשפט יעיין בחוות דעתו של מומחה ניטרלי אחר מטעם בית המשפט בתחום רפואי נוסף.
התובעת שיוצגה ע"י משרדנו נפגעה בתאונת דרכים בהיותה ילדה בת 6. בתאונה לא נגרמו לה נזקים פיזיים, אלא טראומה חרדתית בלבד. ברבות השנים, התפתח אצל הילדה נזק נפשי אשר מומחית רפואית מטעם ביהמ"ש העריכה ב-7.5% נכות. חברת הביטוח טענה כי כאשר אין פגיעה פיזית, לא יכול להתפתח נזק נפשי, וכן הנזק הנפשי שנגרם שולי ביותר, לא יגרום לקטינה הפסדי השתכרות בעתיד ולכן היא זכאית לפיצוי מזערי בלבד. ביהמ"ש דחה את טענות חברת הביטוח ופסק לתובעת פיצויים בסך של כ- 300,000 ש"ח.
קריטריונים למינוי "מומחה רפואי נוסף", כאשר בית המשפט מטיל ספק, או אינו יכול לסמוך על חוות-דעתו של המומחה המקורי שמונה על-ידו.
בית-המשפט המחוזי אשר דן בתיק פסל מסמך רפואי אשר נשלח אל הפסיכיאטרית שהתמנתה לקבוע את נכותו של התובע. הפסיכאטרית נתנה חוות-דעת בה העריכה לתובע נכות נפשית בשיעור 70% לצמיתות, בין היתר בהסתמך על המסמך שנפסל. חברת הביטוח הגישה בקשה לפסול את חוות-הדעת כולה, עקב התבססותה על אותו מסמך שנפסל. משרדנו הגיש ערעור לבית-המשפט העליון על פסילת אותו מסמך. בית-המשפט העליון קיבל את הערעור, קבע שהמסמך היה מותר להמצאה למומחית, וכן קבע בפסק-דין תקדימי אמות מידה להמצאת מסמכים רפואיים למומחים מטעם בית-המשפט בתיקי תאונות דרכים.
דיון באמדן נזקי נפגעת תאונת-דרכים. נזק נפשי ונזקים אסטטיים והשפעתם על כושר ההשתכרות.
דיון בזכאותם לפיצויים של "קרובי נפגעים" שלא היו נוכחים באתר התאונה בה נפגעו קרוביהם, בגין נזק נפשי שנגרם להם תוצאת פגיעה בקרוביהם.
בשנת 2012 לפני 10 שנים הוסע הקטין, שהיה אז בן 13 ברכב נהוג ע"י אחותו.
משאית התנגשה ברכבם והקטין נפצע.
מאז תאונת הדרכים חלה הדרדרות קשה במצבו הנפשי. הקטין היה תלמיד מצטיין, החלה ירידה בלימודיו ונסיגה במצבו החברתי.
מומחית בתחום הנפשי שמונתה ע"י בית המשפט נתנה נכויות זמניות לשנים רבות ועיכבה את ניהול התיק.
בחוות דעת סופית העריכה 15% נכות נפשית כתוצאה מהתאונה.
בימים אלו ניתן פסק – דין שמאשר פשרה בין הצדדים לאור המלצת כב' השופט אייל כהן מביהמ"ש השלום ברמלה בסך 565,000 ₪.
מקרה טרגי של ילד בן 7 שאיבד את אחת מעיניו בעת משחק במגלשה ציבורית בבת-ים, שבה התקינה העיריה קרש עם בורג בולט כלפי פנים בפתח היציאה מהמגלשה. בדיעבד, התברר כי המגלשה היתה מיועדת להריסה, אך העיריה נמנעה במשך חודשים ארוכים לעשות זאת. במקום זאת, היא ניסתה לחסום את המגלשה באמצעים מאולתרים ומסוכנים. תחילה הכחישה העיריה את אחריותה לנזקיו של הקטין, אך לאחר התדיינות משפטית הסכימה לפצות את הילד והוריו במסגרת פשרה, בסך כולל של 1,150,000 ש"ח.
התובע נפגע בהיותו תלמיד בית ספר במסגרת טיול בית ספרי שבמהלכו התנסו התלמידים במתקני אקרובטיקה. במסגרת הסדר פשרה, נפסקו לטובת התובע פיצויים בסך 409,098 ש"ח.
מקרה זה ממחיש את האחריות המוטלת על מוסד חינוכי כלפי התלמידים גם במסגרת מחוץ לבית הספר.
פיצוי כולל של כ-.1,200,000 ש"ח לעיזבון מנוח שנפטר תוצאת פגיעה בתאונת דרכים בגיל צעיר, וטרם תחילת חיי עבודתו, לפי הלכת "השנים האבודות" ולפי כפל השכר הממוצע במשק.
אופנוען בן 28 נפגע בתאונת דרכים קשה בשנת 2012. עקב התנגדות עיקשת של חברת הביטוח לשלם לו את המגיע בגין אבדן הכנסותיו, וזכאותו לעזרה בבית, נסיעות והוצאות רפואיות , התנהלה תביעתו עד פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב שניתן 8 שנים לאחר התאונה. טענותיה העיקשות של חברת הביטוח לפצות את התובע בסכום נמוך ביותר נדחו לחלוטין. לבסוף, הוערכו נזקי התובע ע״י השופט בכר בכ-4,700,000 ש״ח. לאחר הפחתת תגמולי הביטוח הלאומי, הסתכם הפיצוי בכ-2,000,000 ש״ח.
מים רותחים נשפכו בפעוטון על תינוק בן שנה וחצי, והוא נותר עם נזק פלסטי בשיעור 10% נכות. בית-המשפט חייב את מבטחת הפעוטון לשלם פיצוי כולל של כ-.200,000 ש"ח.
פסיקת פיצויים בסך כולל של כ-.180,000 ש"ח לאופנוען שנפגע בתאונת דרכים ונותר עם 5% נכות נפשית ו-15% נכות פלסטית.
לאחרונה הסתיימה תביעתו של צעיר חרדי, אזרח ותושב ארה"ב, אשר נפגע בתאונת דרכים בהיותו כבן 17, בעת שהותו בישראל לרגל לימודיו בישיבה. המומחים שבדקו אותו העריכו את נכותו ב-42.6% נכות. לאחר התדיינות משפטית, ובהמלצת בית המשפט, הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה פיצוייו של התובע יחושבו לפי השכר הממוצע במשק בארה"ב, הגבוה מהשכר הממוצע בישראל, לפיו מחושבים בדר"כ הפיצויים לנפגעים צעירים. כמו כן, חברת הביטוח חויבה לשלם לתובע את הוצאות השיקום הרפואי בישראל, שכן התובע לא היה משויך לקופת חולים משום שהתגורר בחו"ל. בהתאם לכך, שילמה חברת הביטוח לתובע פיצוי כולל בסך של 2,000,000 ש"ח.
התובע ניסה להתניע את רכבו (החונה בחניית ביתו) שמצברו התרוקן באמצעות כבלים, שחוברו למצבר רכבו של שכנו. לפתע, רכבו של השכן זינק קדימה ומחץ את התובע שעמד בין שני כלי הרכב. בית המשפט קבע כי הואיל ונסיון ההתנעה נעשה בטרם החלה הנסיעה ברכבו של התובע, הרי שאין מדובר ב"תיקון דרך" כהגדרתו בחוק אלא "תיקון/טיפול בית". לפיכך נקבע, כי האחריות לפיצוי התובע בגין נזקיו מוטלת על חברת הביטוח המבטחת את רכבו של השכן בלבד. לתובע נפסק פיצוי בסך כ-640,000 ₪ (בנוסף לתגמולי הביטוח הלאומי בסך 3,300,000 ₪).
כנגד כל הסיכויים: שכב כצמח במשך 5 שנים עקב תאונת דרכים והתעורר לפתע. בית המשפט פסק לו פיצויים בסך כ-11,300,000 מיליון שקל.
בת 62 נפלה באוטובוס ופוצתה בסך של 4,736,000 ש"ח (בנוסף לגמלאות הביטוח הלאומי בסך 500,000 ש"ח). מדובר באישה שנחבלה בראשה בעת שהוסעה באוטובוס ונפצעה קשה. הפציעה הותירה אותה סיעודית עם צרכים רבים עליהם נלחמנו בבית המשפט (כגון: הוצאות טיפול עתידיות, התאמת דיור ונושא קיצור תוחלת חיים). מדובר בפיצוי גבוה במיוחד, שכן הוא אינו כולל הפסדי השתכרות, כיוון שמקום העבודה של התובעת שילם את שכרה במלואו עד גיל פרישתה.
בית-המשפט הכיר בקשר סיבתי בין אבדן שדה הראיה ומחלת הפסוריאזיס לבין פגיעה בתאונת דרכים, וכן הכיר בקשר סיבתי בין אבדן רישיון נהיגה לאוטובוס לבין פגיעה בתאונת דרכים. פסיקת פיצוי כולל בסך של כ-.1,600,000 ש"ח.
בפסק דין שניתן בימים אלה בתיק שטופל על ידי עורך דין תאונות דרכים ממשרדנו, חויבה קרנית לפצות שליח פיצה שנפגע קשות בתאונת דרכים, כאשר האופנוע שבו נהג לא היה מבוטח בביטוח חובה ע"פ חוק. בית המשפט קבע, כי הוא מקבל באופן מלא את גרסת התובע לפיה מעסיקו של הנפגע התיר לו את השימוש באופנוע למרות שלא היה מבוטח כחוק וללא ידיעתו של הנפגע. על כן קרנית תפצה את התובע בגין כל נזיקיו והמעסיק ייאלץ להחזיר לקרנית כל פיצוי שתשלם לתובע.
בית-המשפט קיבל תביעת תלמידה כנגד בית-ספר תיכון, בגין רשלנות בניהול בחינת בגרות בספורט, אשר בוצעה על משטח מזרונים אשר לא היו מחוברים אחד לשני כראוי, וכתוצאה מכך החליקה התובעת בזמן ביצוע תרגיל ונפצעה בכתפה. התלמידה פוצתה בכ-.150,000 ש"ח, בגין 7.5% הנכות אשר נותרו לה עקב פציעתה.
ניתן תוקף של פסק-דין להסכם פשרה לתשלום פיצוי בסך כולל של כ-.9,000,000 ש"ח לקטין שנותר עם נזק נפשי ונוירולוגי קשה בשיעור של 100%. מהפיצוי הופחתו על פי חוק גמלאות הביטוח הלאומי ותשלומים תכופים בסך של כ-.3,700,000 ש"ח, והתובע קיבל לידיו פיצוי בסך של כ-.5,300,000 ש"ח.
בעקבות ערעור אותו הגשנו על פסק-דין של בית-משפט מחוזי, הוסיפה חברת הביטוח סך של -.250,000 ₪ לשומת הנזק.
לקוח משרדנו, יליד 95', נפגע בתאונה בשנת 2016 עת רכב על טרקטורון. בתיק מונה מומחה בתחום האורתופדיה שקבע 19.25% נכות צמיתה בכף יד שמאל ו-10% על צלקות. לאחר דיון הוכחות בתיק, אושרה פשרה ע"י השופט בכר מבית משפט המחוזי בת"א בסך של 1,300,000 ₪.
בחודש אפריל 2019 בשעות הצהריים ברחוב חזון איש בבני ברק – קו 350 של חברת "אפיקים" היה עמוס והומה אדם. צעירה, ילידת 2000 ניסתה לרדת מהאוטובוס המלא אך הנהג סגר עליה את הדלת. הנוסעים זעקו, הנהג פתח את הדלת והצעירה הוטחה למדרכה ונפצעה. 3 חודשים לאחר מכן סבלה מכאבים בצווארה ובגבה והתקשתה מאוד בעבודתה כסייעת בגן ילדים. חברת הביטוח התעקשה לפצות אותה בנזיד עדשים. משרדנו ייצג אותה בהליך משפטי שהסתיים ביום 14/3/2022 בבימ"ש השלום בת"א בהסדר פשרה של 250,000 ₪.
לקוח משרדנו, יליד 85, נפגע בתאונה בשנת 2013 עם התנגשות קלה וללא צורך בפינוי. בתיק מונו 4 מומחים רפואיים: אורתופד, נוירולוג, פסיכיאטר וריאומטולוג. הריאומטולוג קבע 10% נכות זמנית ל-10 שנים ממועד התאונה שלאחריה לא תיוותר נכות. התיק נוהל ולאחר חקירתנו הנגדית, הריאומטולוג חזר מקביעתו וערך בדיקה חוזרת, שבה קבע 5% נכות צמיתה. כל מומחה בתיק קבע נכות נמוכה יחסית, וסה"כ מארבעת המומחים נכות משוקללת של 18%. השופט גוטליב מבית משפט השלום ברמלה הציע פיצוי של 310,000 ₪ "נטו" וחברת הביטוח לא הסכימה להצעה. לבסוף, ניתן פסק דין בסך של 455,274 ₪ ״נטו״, הרבה מעל ההצעה שסורבה.
התובע יליד 1996 נפגע בתאונת דרכים ביום בהיותו בגיל 19 .התאונה אירעה בעת שרכב הנתבע פגע בתובע כאשר התובע רכב על אופניים חשמליים. בשל נזקי הגוף שנגרמו לתובע בתאונה הוא הגיש תביעה זו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
יליד 92 נפגע בתאונת אופנוע בנובמבר 2013. סבל בעיקר משברים ביד שמאל ובשתי הרגליים. לאחר כמה חודשים החמיר המצב והופיעו נזקים נוירולוגיים, טנטון (צפצופים באוזניים) ונזק נפשי. בסופו של הליך ממושך מול וועדות המוסד לביטוח לאומי נותרו 40% נכות משוקללת. חברת הביטוח לא הסכימה לפצות ונוהל הליך בבית המשפט המחוזי בת"א. בית המשפט המחוזי מינה לבקשת התובע מומחה נוסף בתחום הכאב. מינוי זה בוצע לאחר התנגדות עיקשת של חברת הביטוח. מומחה הכאב שמונה קבע 48% נכות בתחום ה"כאב", בנוסף לנכות שקבע הביטוח הלאומי. לבסוף הסתיימה התביעה בפשרה לאחר הצעת בית המשפט המחוזי בסכום של כ-1.6 מיליון ₪ מעבר לגמלאות המוסד לביטוח לאומי.
ילידת 78' נפצעה בתאונת דרכים ונותרו לה 28% נכות (20% אורטופדי ו-10% נפשי). חרף העובדה שהיא חזרה לעבוד בשכר טוב יחסית (13,600 ש"ח לחודש), שופטת מביהמ"ש השלום מת"א פסקה לה פיצוי של 707,885 ש"ח על הפסדי השתכרות לעתיד, בנוסף לעוד 270,000 ש"ח על הפסדי עבר ו-240,000 ש"ח על עזרת הזולת. יחד פיצויים בסך כולל של כ- 1,294,099 ש"ח (לפני ניכויי ביטוח לאומי ושכר טרחה).
התובע, יליד 1996, נפגע בתאונת דרכים במהלך רכיבה על אופניים, וכתוצאה מהתאונה שבר את כף יד ימין. מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה בדק את התובע וקבע כי נותרה לו נכות תפקודית של 5% בגין הגבלה בתנועות שורש כף היד ונכות של 10% בגין צלקות. בעזרת חקירה נגדית מצוינת של עו"ד ענת שר ממשרדנו, השופט השתכנע כי יש להעלות את אחוזי הנכות וקבע כי נותרה לתובע נכות תפקודית של 10% בגין ההגבלה בתנועות. לבסוף, נפסק לתובע פיצוי בסכום של כ- 435,832 ש"ח.
ת.א. 25882-10-15 (ביהמ"ש שלום ת"א) פלונית נ' כלל משרדנו ייצג נפגעת תאונת דרכים בת 19 אשר נפגעה בפגיעת טלטלה צווארית ("צליפת שוט"). כשמונה חודשים לאחר התאונה החלה לסבול מחולשה, רדימות בגפיים וכאבי ראש. בדיקות הדמיה שבוצעו במוח הדגימו נזק מוחי. משרדנו הגיש תביעה וטען, כי הנזק נגרם עקב הטלטלה הצווארית שגרמה לחסימת כלי דם המובילים למוח. חברת הביטוח טענה שמדובר היה בתאונה קלה מאוד ותחלואה טבעית שלא קשורה לתאונה. במסגרת התביעה ביקשנו למנות מומחה רפואי ספציפית בתחום הנוירוכירורגיה. המומחה שמונה קבע שקיים קשר סיבתי בין הטלטלה הצווארית לבין הנזק. לבסוף הסתיים התיק בהצעת ביהמ"ש בסכום של כ-.680,000 ש"ח. ניהול נכון של התביעה הוביל להוכחת הנזק מטלטלה קלה יחסית בסכום גבוה ביותר.
התובע נפגע בתאונת דרכים. מאז התאונה התחיל לסבול מ"טינטון" (צפצופים באוזניים). מומחה רפואי שמונה ע"י בית-המשפט בתחום אף-אוזן-גרון קבע כי לתובע לא נותרה נכות לצמיתות. במצב זה לא הסכימה חברת הביטוח לשלם פיצויים אלא בסכום מזערי. לפיכך הוגשה תביעה, במסגרתה המומחה נשאל על-ידנו שאלות הבהרה וכן נחקר על-ידנו בבית-המשפט. לבסוף נפסק לתובע פיצוי בסכום של כ-.111,000 ש"ח.
פסיקת פיצוי של כמעט 2 מיליון ש"ח (לפני ניכוי גמלאות המוסד לביטוח לאומי) לנפגע תאונת דרכים בן 32, אשר נותרו לו 38% נכות רפואית, והוא איבד את מקצועו בתחום האנימציה הממוחשבת בעקבות התאונה.
חברת הביטוח ערערה על החלטת בית-המשפט אשר אסרה עליה להציג בפני מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש פרוטוקולים של ועדות רפואיות מטעם המוסד לביטוח לאומי. הערעור נדחה, וחברת הביטוח חויבה בתשלום הוצאות משפט בסך -.5,000 ₪.
פיצויים בסך של 160,000 ₪ לנפגע בן 43 במועד התאונה, ונותר עם נכות בשיעור 7.5% בתחום האף-אוזן-גרון.
פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון בנוגע למלצרים/ברמנים נפגעי גוף שדורשים פיצוי גם על ההכנסות הלא מדווחות. כיצד מחשבים הפסדי השתכרות של מלצר/ברמן שנפצע קשה בתאונת דרכים ואיבד את כושר עבודתו? החלק העיקרי של הכנסות ממשלוח יד כזה מגיע מטיפים לא מדווחים למס הכנסה, ולכן נשאלת השאלה האם ניתן לפצות גם על הכנסות לא מדווחות מטיפים. בפסק הדין בית המשפט העליון קבע כי מלצר/ברמן שמשתכר מטיפים כשכיר לא אמור לדווח בעצמו למס הכנסה, ולכן ניתן לפצותו גם על הכנסות לא מדווחות מטיפים.
טכנאי מקררים בן 72 נפצע בתאונת דרכים ונותר עם 19ֵֵ% נכות אורטופדית. חברת הביטוח טענה כי לא מגיע לו כל פיצוי בגין הפסד השתכרות עתידי, שכן בגילו המבוגר כבר תמה תוחלת חיי העבודה שלו, ונכותו לא תגרום לו לאבדן כושר השתכרות. בית-המשפט דחה את טענות חברת הביטוח ופסק לתובע פיצוי כולל של -.476,785 ₪, שמתוכו -.352,357 ₪ בגין הפסדי השתכרות עתידיים.
אשה בת 80 נפלה בעת ירידה ממונית, ונותרה עם 18% נכות. חברת הביטוח טענה כי התאונה אינה קשורה למונית, ושהקשישה מעדה ונפלה מספר צעדים לאחר שכבר ירדה מהמונית. טענות חברת הביטוח נדחו, והיא חוייבה לשלם לנפגעת פיצויים בסך של כ-.450,000 ₪ (כולל שכר טרחה והוצאות).
פסיקת פיצויים בסך כולל של כ-.440,000 ש"ח לנפגע תאונת דרכים, יליד 1961, אשר נותר עם 16.5% נכות.
אופנוען בן 27 שנפגע בתאונת דרכים ונותר עם 47% נכות, פוצה בסכום כולל של כ-2,220,000 ₪.
פסיקת פיצויים לנפגע תאונת דרכים בן 33 שנותר עם 10% נכות אורטופדית בסך כולל של כ-.310,000 ש"ח.
פיצויים לנפגע תאונת דרכים עם 28% נכות, בסך כולל של כ-.740,000 ש"ח.
התובע היה מעורב בתאונת דרכים קלה. מספר ימים לאחר מכן לקה בהתקף לב. חרף הכחשת חברת הביטוח, הכיר בית-המשפט בקשר סיבתי בין התאונה לבין התקף הלב, ופסק לנפגע פיצויים בסכום של כ-.400,000 ש"ח.
צעירה בת 27 בעת התאונה, היתה מזכירה בבית ספר, ובמהלך פעילות שהתרחשה בבית הספר שבו עבדה היא נפלה מקיר טיפוס ושברה את רגלה השמאלית. משרדנו הגיש תביעת נזיקין לבית המשפט השלום בתל אביב והוגשו חוות דעת מטעם הצדדים, ולבסוף הוסכם כי יש לה 10% נכות אורטופדית ו-7.5% על צלקות ונפסק ע"י בית המשפט פיצוי של כ-273,000 ש"ח. החלטנו לערער לבית המשפט המחוזי על פסק הדין ובית המשפט קיבל את הערעור והוסיף לתובעת פיצוי של כ-37,000 ש"ח. סך הכל קיבלה התובעת סכום כולל של 310,000 ש"ח.
במקרה שבו ייצג משרדנו יזם נדל"ן אשר נפל ונפצע באחד הבניינים שהוא הקים, נשאלת השאלה האם הוא יכול לתבוע ברשלנות את הקבלן המבצע מטעמו. חברת הביטוח טענה שלאור העובדה שהיזם בעצמו אחראי על הבנייה, הוא אינו יכול לתבוע את הקבלן המבצע, שכן הוא זה שאחראי על הליך הבנייה כולו. ביהמ"ש דחה טענה זו וחייב את הקבלן המבצע לפצות את היזם עקב מעשה רשלני שנעשה באופן ייחודי על ידו.
התובע נפל מסולם בזמן עבודתו, נפצע ונותר עם נכות אורטופדית בשיעור 10%. התובע טען כי נפל מהסולם בגלל רשלנות בעלי הסולם ויצרניו. חברת הביטוח סירבה לשלם פיצויים בטענה כי אין רשלנות ואין פגם בייצור הסולם. השופט דחה את טענת הנתבעים, וחייב הן את בעלי הסולם והן את יצרן הסולם לשלם פיצויים בשיעור כולל של כ-.165,000 ₪.
דיון בחבותם של בעלי בריכת שחייה ציבורית לפצות עזבון ילדה שטבעה בבריכה.
רוכב קטנוע בן 47 נפצע בתאונת דרכים, ונקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 35% (מתוכם 10% על צלקת). נפסקו פיצויים ע"ס של כ-.850,000 ₪.
התובעת, נופשת שיצאה לטיול טרקטורונים מאורגן ע"י חוות טרקטורונים עם מטיילים נוספים, התהפכה עם הטרקטורון ונפצעה. הנסיעה בטרקטורון אמורה להיות מבוטחת בביטוח חובה רגיל. הסתבר, שאותו עסק החזיק הרבה טרקטורונים, שרק חלק מהם היה מבוטחים בביטוח חובה. חברת הביטוח "הפול", שביטחה רק חלק מטרקטורוני העסק, טענה כי חוות הטרקטורונים הציגה בדיעבד, את אחד הטרקטורונים המבוטחים, ככזה שהיה מעורב בתאונה, בעוד שבפועל הנפגעת נפצעה דווקא על טרקטורון שלא היה מבוטח. במקרה כזה, "קרנית" היא זו שחייבת בפיצוי, שכן מדובר ברכב חסר ביטוח. השופט התלבט בשאלה על איזה טרקטורון התבצעה הנסיעה, הרי כולם דומים והנפגעת לא יכולה לזהות במדויק על איזה טרקטורון היא נפצעה. בסופו של דבר חייב השופט את "הפול" בטענה שלא עלה בידה להוכיח שמדובר היה בטרקטורון לא מבוטח.
בדצמבר 2019 בצהרים התקיימה אזכרה בבית הכנסת "אור התורה" באור יהודה. הגב ס. סידרה את הצלחות והכיבוד ותוך כדי נתקלה במרווח בין הרצפות, נפלה ושברה את ידה. המפגע תוקן ע"י העירייה. דרישה שהוגשה ע"י משרדנו כנגד מבטחת בית הכנסת "איילון", הסתיימה בימים אלה בפשרה בסך 130,000 ₪. רצ"ב הסדר הפשרה.
המסור לחיתוך בשר בדוכן הבשרים של יינות ביתן בסניף אשדוד חתך ללא לאות בין השאר חתך גם את כף ידה של עובדת קצביה, ילידת 55 מוכרת בדוכן הבשרים של החנות. המסור לא היה מגודר והעובדת לא תודרכה. בשנת 2016 החדירה בטעות את כף היד הימנית למשטח החיתוך הלא מגודר ונפצעה. עקב סירוב עיקש של חברת הביטוח "הכשרת היישוב" לפצות את התובעת נאלצנו לנהל הליך בביהמ"ש השלום ברמלה. ביום 10/3/22 בהמלצתו של כב' השופט דב גוטליב הסתיימה התביעה בפשרה של 475,000 ₪ מעבר לתשלומי הביטוח הלאומי (תאונת – עבודה). רצ"ב פסה"ד.
רוכב קטנוע שנפגע ב 2 תאונות דרכים שהיו גם תאונות עבודה ונותר עם 15% נכות לצמיתות, פוצה בסך כולל של כ-.1,200,000 ש"ח (לפי ניכוי תשלומי הביטוח הלאומי)
התובע נפצע בתאונת דרכים כשליח של מסעדה כשנהג על קטנוע שהיה בבעלות מעבידו, ללא ביטוח חובה. התובע תבע את קרנית, והאחרונה טענה בבית המשפט כי התובע היה אמור לדעת שאין ביטוח והיה צריך לבדוק זאת בעצמו ולא לסמוך על מעבידו, ולכן לא זכאי לפיצויים. בית המשפט לא קיבל את טענת קרנית וקבע שהתובע יכול היה לסמוך על המעביד ולצאת מהנחה שלקטנוע שנמסר לו לצרכי שליחויות יש ביטוח חובה. בסופו של דבר, נקבע שהתובע זכאי לפיצויים מקרנית. בנוסף, נקבע שלקרנית יש זכות לקבל שיבוב על הפיצויים שתשלם לתובע מהמעביד הרשלן שלא טרח לעשות ביטוח. לתובע נותרו כ-34% נכות. בסופו של דבר הוערכו נזקיו בסכום של כמיליון ש"ח, לפני הפחתת גמלאות הביטוח הלאומי.
פסיקת פיצויים בסך כולל של 1,400,000 ₪ בצירוף שכר טרחת עו"ד תאונות דרכים והוצאות משפט (לפני ניכויי המוסד לביטוח לאומי) לנפגע בן 52 במועד התאונה, אשר נותר עם נכות צמיתה בשיעור 48%.
זכיה בערעור אשר הוגש לבית-המשפט העליון. בהמלצת בית-המשפט, הוסיפה חברת הביטוח לפיצויים שנפסקו בבית-המשפט המחוזי סך של -.350,000 ש"ח, בצירוף שכר טרחה עו"ד תאונות דרכים ומע"מ.
פיצויים בסך -.1,500,000 ש"ח לנפגע תאונת דרכים אשר רכב על "גלשן אבק" בכביש ערד, ונותר עם נכות של 85%.
נוסעת שהורכבה על קטנוע ונפגעה בתאונת דרכים בה נגרמו שיתוק המקלעת הברכיאלית של יד ימין וכן נכות נפשית, פוצתה בסכום כולל של מעל -.4,000,000 ש"ח (לפני ניכויי המוסד לביטוח לאומי).
נפגע תאונת דרכים כבן 45, אשר נותר עם 84% נכות במגוון תחומים (פסיכיאטרי, נוירולוגי, אורטופדי ועוד), פוצה בסכום של -.4,500,000 ש"ח, בנוסף לגמלאות הביטוח הלאומי בסך של כ-.1,200,000 ש"ח. התיק טופל ע"י עורך דין תאונות דרכים ממשרדנו והסתיים בהסדר פשרה, אשר קיבלה את אישורו של בית-המשפט.
פיצויים בסכום כולל של כ-.9,000,000 ₪ לנפגעת תאונת דרכים, אשר לאחר הפחתת תגמולי הביטוח הלאומי והתשלומים אשר שולמו על חשבון התביעה, קיבלה סך של 6,500,000 ₪,בהסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק-דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
התובעת, ילידת 1994, נפצעה בתאונה בשנת 1997, בהיותה בת 3. עקב חלוף הזמן לא הסכימה חברת הביטוח להתפשר, והתיק נוהל בבית-המשפט. מומחה רפואי קבע כי נותרה לתובעת נכות פלסטית בשיעור 6%, בגלל צלקת בפנים. לאחר ניהול הליך משפטי נפסקו לתובעת כ-.150,000 ש"ח.
חיוב חברת ביטוח בפיצויים לקטין נפגע תאונת דרכים בסך של מעל -.5,000,000 ש"ח, וזאת מעבר מעבר לגמלאות המוסד לביטוח לאומי ותשלומים תכופים בסך של מעל -.2,000,000 ש"ח.
הסכם פשרה מיום 23.12.2009 שקיבל תוקף של פסק דין, לפיו חוייבה חברת ביטוח לשלם לילד בן 5 פיצויים בסך כולל של כ-.7,500,000 ש"ח (המורכבים מ-.5,467,000 ש"ח + תשלומים תכופים ששולמו ותגמולי ביטוח לאומי בסך כולל של כ-.1,200,000 ש"ח, וכן שכר-טרחת עו"ד תאונות דרכים ומע"מ). הקטין הפך למשותק בשתי רגליו בעקבות פגיעה בתאונת דרכים.
מדובר היה באופנוען חסר ביטוח שתבע לפי דיני הנזיקין את נהג הרכב האחר שפגע בו. חברת הביטוח טענה שבמקריה כזה אין עילת תביעה בכלל כי חלים כללי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים שאינם מאפשרים תביעה בכלל, ולחילופין העדר אשמה של הנהג הפוגע. טענות חברת הביטוח נדחו. לתובע נפסקו פיצויים בשיעור של מעל מיליון וחצי ש"ח כי הוא היה מציל אשר איבד את יכולת עבודתו עקב פגיעתו בתאונת הדרכים.
זמינים גם בוואטסאפ