עורך דין רשלנות רפואית

בנובמבר 2013 שיחק ילד בן 9 בבית סבתו וסבו, נפל ונפגע בראשו. לאחר החבלה הוא נרדם וכעבור שעתיים הקיא. הוריו לקחו אותו למר"מ ומשם הופנה למיון "וולפסון". הילד התקבל בביה"ח בשעה 22:15, עבר בדיקה מקדמית והושאר להשגחה בביה"ח. בשעה 01:50 בלילה לאחר כ-4 שעות ששהה בהשגחה בביה"ח הילד התמוטט, איבד הכרה והובהל כשהוא מורדם לביה"ח "איכילוב" מכיוון שבביה"ח "וולפסון" אין מחלקה נוירוכירורגית.

בביה"ח "איכילוב" אובחן דימום תוך מוחי נרחב. הילד נותח אולם כבר נגרם נזק מוחי נרחב שבעקבותיו הוא נותר נכה סיעודי עם 100% נכות.

בתביעה שנדונה בביהמ"ש המחוזי בת"א, טענו עוה"ד אריאל פרויליך ורות ערן ממשרד פרויליך-פרחי, שייצגו את הקטין, שהאיחור באבחון הדימום התוך מוחי היה רשלני, וגרם לשיהוי גדול שמנע ניתוח לניקוז הדימום בזמן, דבר שהיה מונע את כל הנזק. בית החולים טען, באמצעות 3 מומחים בעלי שם מטעמו, שלא ניתן היה לאבחן את הדימום, לפני ההתמוטטות כי לא הייתה הצדקה לסי.טי. ההשגחה על הילד הייתה נאותה, ומדובר היה במקרה נדיר שבזמן אמת לא היה ניתן לאיבחון, וכי טענת הרשלנות היא חכמה שלאחר מעשה.

התביעה נוהלה משך 5 שנים, המומחים הרפואיים מטעם הצדדים נחקרו. בימים אלו ניתן פסק-דין ע"י כב' השופטת סיגל רסלר זכאי, מביהמ"ש המחוזי ת"א, שבו היא מקבלת את התביעה. השופטת פסקה שביה"ח התרשל באי ביצוע בדיקת סי.טי, התרשל באי קיום השגחה נאותה בביה"ח, התרשל באי ביצוע בדיקות מתאימות משך 4 השעות בהן היה הילד מאושפז עד התמוטטותו.

הילד פוצה בסכום של 9 מיליון ₪ לפני הפחתת ביטוח לאומי של כ-2.5 מיליון, ובצירוף 26% שכר טרחת עו"ד. בנוסף, קיבל 700,000 ש"ח במסגרת תאונות אישיות תלמידים.

רצ"ב פסק – הדין.

צעירה בריאה בת 31 פנתה לבי"ח אסף הרופא ב-3/2013 עם תלונות של כאבים בכל הגוף, חום, כאבי ראש קשים ובחילות. בגלל חומרת המצב הוחלט לאשפז אותה. במהלך האשפוז מצבה הלך והחמיר. כשבוע מתחילת האשפוז כבר אובחנה החמרה משמעותית – חוסר תאבון, הפרעת התנהגות קשה, הפרעות בשליטה בסוגרים והקאות. מספר ימים לאחר מכן החל להתפשט שיתוק.

ב-12/4 (כ-12 יום לאחר פנייתה לביה"ח), איבחן צוות המומחים אפשרות להדבקה בחיידק טורף נדיר.

מרגע זיהוי האפשרות להידבקות באותו חיידק היה צריך לתת לחולה אנטיביוטיקה ייעודית שידועה בריפוי מוחלט של המחלה, ואשר לא ניתנה בזמן. התרופה הייעודית אמנם ניתנה לחולה בסופו של דבר, אולם רק כחלוף שבועיים מזיהוי האפשרות להידבקות מאותו חיידק.  האנטיביוטיקה אמנם עצרה את התפשטות המחלה אבל בשלב מאוחר מידי. האיחור במתן התרופה גרם להתפשטות הזיהום עם פגיעה קשה בעמוד השדרה. החולה שוחררה מבי"ח כשהיא משותקת בכל פלג גופה התחתון.

עו"ד רשלנות רפואית אריאל פרויליך ורות ערן ממשרד עוה"ד פרויליך-פרחי טענו בתביעה שהגישו, שהאיחור במתן התרופה גרם להתפשטות המחלה. אילו ניתן טיפול אנטיביוטי נכון ובזמן כל הנזק והסבל היו נמנעים.

ביה"ח טען להגנתו, שעצם האפשרות לקיום תחלואה עדין לא מחייבת מתן אנטיביוטיקה ייעודית, וכן טענה שגם אילו היה ניתן טיפול כזה הוא לא היה משנה את המצב.

התביעה נדונה בביהמ"ש מחוזי מרכז, לאחר דיונים והליך גישור התפשרו הצדדים על פיצוי בסך של 3,000,000 ₪ מעבר לגמלאות הביטוח הלאומי שהסתכמו בעוד כ-4,000,000 ₪.

רצ"ב הסדר הפשרה שקיבל תוקף של פס"ד.

שאלה זו התעוררה לאחרונה בתביעת רשלנות רפואית שנדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. אדם נפטר עקב מעשה אובדני שנגרם לטענתו עקב מתן טיפול תרופתי נפשי רשלני.

במסגרת ההכנה להגשת התביעה נדרשו פרקליטי אלמנתו וילדיו (יורשי עזבונו) לקבל לידיהם רשומות רפואיות בתחום הנפשי שנערכו ע"י רופאים ומטפלים משך שנים לפני מותו.

פסיכיאטר וכמה פסיכולוגים שטיפלו במנוח לפני מותו סרבו לגלות ליורשיו את התיעוד הרפואי בטענה שהוא חסוי. במסגרת זו הוגשה תביעת יורשי המנוח לקבל לידיהם את התיעוד.

בית המשפט המחוזי בת"א-יפו (כב' השופטת ארנה לוי) קבעה שקבלת מידע רפואי של אדם היא זכותו האישית ולא מהווה חלק מעיזבונו. כלומר ליורשים אין זכות אוטומטית לקבל לידיהם מידע כזה, ומעמדם הוא בדיוק ככל אדם אחר, שמבקש לעיין בתיעוד הרפואי של האדם שנפטר. בכל זאת קבעה השופטת, במקרה שנדון שיורשי המטופל יוכלו לקבל לידיהם את המידע הרפואי רק אם יצליחו לשכנע שהמנוח התכוון לוותר על החיסיון לטובתם, ושיש להם אינטרס לגיטימי לקבלת המידע.

בית המשפט שעיין ברשומות הרפואיות, קבע, שבמקרה הנדון יש לאפשר ליורשי המנוח לעיין בתיקים הרפואיים, והורה לנתבעים להמציא את הרשומות הרפואיות ליורשים.

רצ"ב פסק – הדין.