בספטמבר 2014 נהג התובע, צעיר יליד 1995, בקטנוע שהיה בבעלות מעבידו ומבוטח ב"פול". לפתע התנגש בו רכב, הפילו מהקטנוע ונגרמו לו שברים בחוליות, פצעי שפשוף ונזקים נפשיים. משך תקופה ממושכת היה התובע מאושפז, עבר מספר ניתוחים, ולבסוף נותר נכה לצמיתות בשיעור גבוה.
משך קרוב לעשור התנהלה בביהמ"ש תביעה ע"י עורכי דין תאונות דרכים ונזיקין ניסים פרחי ושחר רום ממשרד עוה"ד פרויליך פרחי. תחילה בבימ"ש השלום ולאחר מכן בביהמ"ש המחוזי בת"א אצל השופטת אורנה לוי.
חברת הביטוח סרבה בעקשנות להכיר בחבותה לשלם פיצויים. תחילה היא טענה שהתובע לקח את הקטנוע ממעבידו ללא היתר ולכן פקע הביטוח.
לאחר בירור ממושך בביהמ"ש הואילה "הפול" להודות באחריות הביטוחית לאחר 4 שנים ב-2018.
גם אחר כך סירבה "הפול" לשלם את הפיצוי המגיע בטענות שונות כמו הסתבכות בפלילים, קשיים בלימודים בבי"ס יסודי, בעיות בשירות הצבאי, בסיס שכר נמוך, נכות לא תפקודית. למעשה התנגדה "הפול" לכל פרט ונתון הנוגע לנזק.
בימים אלו ניתן פסק-דין ע"י השופטת אורנה לוי בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, שדוחה את רוב טענות "הפול" ובו הוערך הנזק של התובע ב- 3,862,000 ₪.
צעיר בשנות העשרים נפצע קשה בתאונת אופנוע בשנת 2018. עקב סירוב "הפול" לשלם פיצויים ראויים נאלצנו להגיש תביעה שנדונה בבימ"ש מחוזי מרכז. מומחים שמונו ע"י בית המשפט קבעו 19% נכות אורטופדית, 20% נכות נפשית ועוד נכות אסתטית. במועד התאונה עבד הצעיר במלצרות ולמד במקביל. שכרו היה נמוך משכר המינימום. ברבות הימים, לאחר שיקום ממושך שב הצעיר לעבוד. הוא עבד בתחומים שונים והחליף מקומות עבודה. בסופו של דבר התקבל לחברת מכירות אתרי אינטרנט, שם עבד מעל לשנה ושכרו גדל ל-40,000 ש"ח בחודש ויותר. חברת הביטוח טענה שצריך לפצות את התובע לפי בסיס בשכר הנמוך שאותו השתכר שנים רבות בעברו, ולא לפי בסיס שכר של 40,000 ש"ח. כמו כן, טענה שהנכות הנפשית של התובע מוגזמת וכמעט לא מפריעה לתובע בעבודתו. כמו כן אין כל סיבה שהתובע יקבל פיצויי על שימוש בקאנביס. בימים אלו ניתן פסק הדין. השופטת דחתה את טענת חברת הביטוח. בסיס השכר שלו לכל חייו הוערך בשילוש השכר הממוצע במשק (כתקרת חוק הפלת"ד) והנכות התפקודית הוערכה ב-35%. כמו כן, נדחתה טענת המבטחת שלא מגיע פיצוי על צריכת קנאביס. לבסוף נפסק שך של 3,100,000 ש"ח כולל.
רצ"ב פסק – הדין.
במרץ 2018 נדרסה הולכת רגל אישה בת 40, רואת חשבון במקצועה, ונפצעה קשה. עקב סירוב חברת הביטוח של הרכב הדורס לפצות בשעור המגיע, עורך דין תאונות דרכים ממשרדנו, הגיש תביעה לבימ"ש המחוזי בת"א.
מומחים של בית המשפט העריכו את נכות התובעת הכוללת בשיעור 47% שמורכבת מנכויות אורטופדיות, פלסטיות ונפשיות. לאור שכרה הגבוה של התובעת והפגיעה במקצועה כרואת חשבון הסתיימה התביעה בפשרה כוללת של 4,750,000 ש"ח.
רצ"ב פסק – הדין.
שאלה זו התעוררה לאחרונה בתביעת רשלנות רפואית שנדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. אדם נפטר עקב מעשה אובדני שנגרם לטענתו עקב מתן טיפול תרופתי נפשי רשלני.
במסגרת ההכנה להגשת התביעה נדרשו פרקליטי אלמנתו וילדיו (יורשי עזבונו) לקבל לידיהם רשומות רפואיות בתחום הנפשי שנערכו ע"י רופאים ומטפלים משך שנים לפני מותו.
פסיכיאטר וכמה פסיכולוגים שטיפלו במנוח לפני מותו סרבו לגלות ליורשיו את התיעוד הרפואי בטענה שהוא חסוי. במסגרת זו הוגשה תביעת יורשי המנוח לקבל לידיהם את התיעוד.
בית המשפט המחוזי בת"א-יפו (כב' השופטת ארנה לוי) קבעה שקבלת מידע רפואי של אדם היא זכותו האישית ולא מהווה חלק מעיזבונו. כלומר ליורשים אין זכות אוטומטית לקבל לידיהם מידע כזה, ומעמדם הוא בדיוק ככל אדם אחר, שמבקש לעיין בתיעוד הרפואי של האדם שנפטר. בכל זאת קבעה השופטת, במקרה שנדון שיורשי המטופל יוכלו לקבל לידיהם את המידע הרפואי רק אם יצליחו לשכנע שהמנוח התכוון לוותר על החיסיון לטובתם, ושיש להם אינטרס לגיטימי לקבלת המידע.
בית המשפט שעיין ברשומות הרפואיות, קבע, שבמקרה הנדון יש לאפשר ליורשי המנוח לעיין בתיקים הרפואיים, והורה לנתבעים להמציא את הרשומות הרפואיות ליורשים.
רצ"ב פסק – הדין.
התובע נפגע בתאונת דרכים קשה בהיותו בן 11, כאשר אחותו נהרגה לנגד עיניו ובני משפחה אחרים אשר היו באותו רכב נפצעו קשה. התובע אמנם לא נפגע פיזית בגופו, אולם סבל מפוסט טראומה קשה שהותירה אותו עם 70% נכות נפשית. חברת הביטוח טענה שאדם שלא נפגע פיזית בגופו, לא יכול לסבול מפגיעה נפשית כה קשה, וכי חלק גדול מהממצאים הינם בגדר הגזמה. לאחר משפט ממושך וקשה נדחו טענות חברת הביטוח, ונפסק לתובע פיצוי כולל של כ-5.7 מיליון ₪. 2 הצדדים ערערו לבית המשפט העליון, ונפסק לתובע סכום נוסף של 500,000 ש"ח.
מוהל (רופא בהכשרתו) ביצע ברית מילה כושלת שבמהלכה חתך חלק גדול מהעטרה בנוסף לערלה. מוהל אחר שבמקרה הוזמן כאורח וצפה בברית מילה ראה את הטעות וביקש לבדוק את התינוק בשנית ואז התגלה דימום קשה בפין. התינוק נלקח מיד ע"י אביו לביה"ח. בדרכו לביה"ח בעקבות סערת הרגשות היה האב מעורב בתאונת דרכים. כל הנפגעים פונו ממקום התאונה באמבולנס לביה"ח הדסה עין כרם. התינוק אושפז בביה"ח ובוצעו מספר ניתוחים. לבסוף נותר לתינוק נזק בפין שהוערך ב-15% נכות פלסטית. בנוסף הסתבר שהאם ספגה פוסט טראומה קשה מהמקרה. הנכות הנפשית של האם הוערכה ע"י מומחה ביהמ"ש, במסגרת תביעה שאותה הגשנו ב10% נכות לצמיתות. הנתבע (המוהל) טען במסגרת הגנתו כי לא התרשל וכי נזקיה הנפשיים של האם אינם בציפיותיו ואחריותו. התיקים נוהלו על ידי עורך דין רשלנות רפואית ממשרדנו, בבית המשפט. בסופו שלח דבר, לאחר דיונים רבים, ובדיקת כל הטענות וחוות הדעת הרפואיות מטעם הצדדים, נשלחו הצדדים לגישור אצל המגשרת אסתר דודקביץ (שופטת מחוזית בדימוס). התיק הסתיים בפשרה לפי הצעת המגשרת.
התובע חייל בשירות סדיר, נדרס ע״י רכב כשחצה את הכביש. פציעותיו הגופניות היו קלות ונזקו העיקרי היה נפשי. כשנה וחצי לאחר התאונה אובחן לראשונה במחלת הסכיזופרניה ועלתה השאלה האם המחלה הייתה פורצת אלמלא התאונה. לבסוף, נקבע כי התאונה היוותה זרז לפרוץ המחלה והתובע פוצה באופן מלא על השנים שבהן המחלה הקדימה את זמנה. לבסוף התיק הסתיים בפשרה של 450,000 ש"ח, לאחר הפחתת ביטוח לאומי.
פסק דין של בית המשפט העליון בתיק שייצג משרדנו- נכשל ניסיון של חברת ביטוח לפסול מינוי של מומחה רפואי שמונה ע"י בית המשפט בתביעה לפיצויים בגין תאונת דרכים , וכן לפסול מסמכים שונים שהוצגו בפניו. חברת הביטוח ביקשה לפסול מומחה כזה רק משום שעיין בחוות דעת של מומחה רפואי אחר שמונה ע"י בית המשפט בתחום רפואי אחר. טענתה היתה שהוא ״יושפע״ מעיון בחוות דעתו של מומחה אחר והדבר עשוי להשפיע על קביעתו. יצוין, כי קביעות המומחה האחר במקרה זה לא היו נוחות לחברת הביטוח. בקשתה של חברת הביטוח לבית המשפט המחוזי נדחתה, והיא ערערה לבית המשפט העליון. השופטת וילנר בבית המשפט העליון דחתה את הערעור וקבעה שאין שום מניעה שמומחה רפואי מטעם בית המשפט יעיין בחוות דעתו של מומחה ניטרלי אחר מטעם בית המשפט בתחום רפואי נוסף.
התובעת שיוצגה ע"י משרדנו נפגעה בתאונת דרכים בהיותה ילדה בת 6. בתאונה לא נגרמו לה נזקים פיזיים, אלא טראומה חרדתית בלבד. ברבות השנים, התפתח אצל הילדה נזק נפשי אשר מומחית רפואית מטעם ביהמ"ש העריכה ב-7.5% נכות. חברת הביטוח טענה כי כאשר אין פגיעה פיזית, לא יכול להתפתח נזק נפשי, וכן הנזק הנפשי שנגרם שולי ביותר, לא יגרום לקטינה הפסדי השתכרות בעתיד ולכן היא זכאית לפיצוי מזערי בלבד. ביהמ"ש דחה את טענות חברת הביטוח ופסק לתובעת פיצויים בסך של כ- 300,000 ש"ח.
קריטריונים למינוי "מומחה רפואי נוסף", כאשר בית המשפט מטיל ספק, או אינו יכול לסמוך על חוות-דעתו של המומחה המקורי שמונה על-ידו.
בית-המשפט המחוזי אשר דן בתיק פסל מסמך רפואי אשר נשלח אל הפסיכיאטרית שהתמנתה לקבוע את נכותו של התובע. הפסיכאטרית נתנה חוות-דעת בה העריכה לתובע נכות נפשית בשיעור 70% לצמיתות, בין היתר בהסתמך על המסמך שנפסל. חברת הביטוח הגישה בקשה לפסול את חוות-הדעת כולה, עקב התבססותה על אותו מסמך שנפסל. משרדנו הגיש ערעור לבית-המשפט העליון על פסילת אותו מסמך. בית-המשפט העליון קיבל את הערעור, קבע שהמסמך היה מותר להמצאה למומחית, וכן קבע בפסק-דין תקדימי אמות מידה להמצאת מסמכים רפואיים למומחים מטעם בית-המשפט בתיקי תאונות דרכים.
דיון באמדן נזקי נפגעת תאונת-דרכים. נזק נפשי ונזקים אסטטיים והשפעתם על כושר ההשתכרות.
דיון בזכאותם לפיצויים של "קרובי נפגעים" שלא היו נוכחים באתר התאונה בה נפגעו קרוביהם, בגין נזק נפשי שנגרם להם תוצאת פגיעה בקרוביהם.
בשנת 2012 לפני 10 שנים הוסע הקטין, שהיה אז בן 13 ברכב נהוג ע"י אחותו.
משאית התנגשה ברכבם והקטין נפצע.
מאז תאונת הדרכים חלה הדרדרות קשה במצבו הנפשי. הקטין היה תלמיד מצטיין, החלה ירידה בלימודיו ונסיגה במצבו החברתי.
מומחית בתחום הנפשי שמונתה ע"י בית המשפט נתנה נכויות זמניות לשנים רבות ועיכבה את ניהול התיק.
בחוות דעת סופית העריכה 15% נכות נפשית כתוצאה מהתאונה.
בימים אלו ניתן פסק – דין שמאשר פשרה בין הצדדים לאור המלצת כב' השופט אייל כהן מביהמ"ש השלום ברמלה בסך 565,000 ₪.
פסיקת פיצויים בסך כולל של כ-.180,000 ש"ח לאופנוען שנפגע בתאונת דרכים ונותר עם 5% נכות נפשית ו-15% נכות פלסטית.
ניתן תוקף של פסק-דין להסכם פשרה לתשלום פיצוי בסך כולל של כ-.9,000,000 ש"ח לקטין שנותר עם נזק נפשי ונוירולוגי קשה בשיעור של 100%. מהפיצוי הופחתו על פי חוק גמלאות הביטוח הלאומי ותשלומים תכופים בסך של כ-.3,700,000 ש"ח, והתובע קיבל לידיו פיצוי בסך של כ-.5,300,000 ש"ח.
בעקבות ערעור אותו הגשנו על פסק-דין של בית-משפט מחוזי, הוסיפה חברת הביטוח סך של -.250,000 ₪ לשומת הנזק.
ילידת 78' נפצעה בתאונת דרכים ונותרו לה 28% נכות (20% אורטופדי ו-10% נפשי). חרף העובדה שהיא חזרה לעבוד בשכר טוב יחסית (13,600 ש"ח לחודש), שופטת מביהמ"ש השלום מת"א פסקה לה פיצוי של 707,885 ש"ח על הפסדי השתכרות לעתיד, בנוסף לעוד 270,000 ש"ח על הפסדי עבר ו-240,000 ש"ח על עזרת הזולת. יחד פיצויים בסך כולל של כ- 1,294,099 ש"ח (לפני ניכויי ביטוח לאומי ושכר טרחה).
פיצויים בסך של 160,000 ₪ לנפגע בן 43 במועד התאונה, ונותר עם נכות בשיעור 7.5% בתחום האף-אוזן-גרון.
