בנובמבר 2013 שיחק ילד בן 9 בבית סבתו וסבו, נפל ונפגע בראשו. לאחר החבלה הוא נרדם וכעבור שעתיים הקיא. הוריו לקחו אותו למר"מ ומשם הופנה למיון "וולפסון". הילד התקבל בביה"ח בשעה 22:15, עבר בדיקה מקדמית והושאר להשגחה בביה"ח. בשעה 01:50 בלילה לאחר כ-4 שעות ששהה בהשגחה בביה"ח הילד התמוטט, איבד הכרה והובהל כשהוא מורדם לביה"ח "איכילוב" מכיוון שבביה"ח "וולפסון" אין מחלקה נוירוכירורגית.
בביה"ח "איכילוב" אובחן דימום תוך מוחי נרחב. הילד נותח אולם כבר נגרם נזק מוחי נרחב שבעקבותיו הוא נותר נכה סיעודי עם 100% נכות.
בתביעה שנדונה בביהמ"ש המחוזי בת"א, טענו עוה"ד אריאל פרויליך ורות ערן ממשרד פרויליך-פרחי, שייצגו את הקטין, שהאיחור באבחון הדימום התוך מוחי היה רשלני, וגרם לשיהוי גדול שמנע ניתוח לניקוז הדימום בזמן, דבר שהיה מונע את כל הנזק. בית החולים טען, באמצעות 3 מומחים בעלי שם מטעמו, שלא ניתן היה לאבחן את הדימום, לפני ההתמוטטות כי לא הייתה הצדקה לסי.טי. ההשגחה על הילד הייתה נאותה, ומדובר היה במקרה נדיר שבזמן אמת לא היה ניתן לאיבחון, וכי טענת הרשלנות היא חכמה שלאחר מעשה.
התביעה נוהלה משך 5 שנים, המומחים הרפואיים מטעם הצדדים נחקרו. בימים אלו ניתן פסק-דין ע"י כב' השופטת סיגל רסלר זכאי, מביהמ"ש המחוזי ת"א, שבו היא מקבלת את התביעה. השופטת פסקה שביה"ח התרשל באי ביצוע בדיקת סי.טי, התרשל באי קיום השגחה נאותה בביה"ח, התרשל באי ביצוע בדיקות מתאימות משך 4 השעות בהן היה הילד מאושפז עד התמוטטותו.
הילד פוצה בסכום של 9 מיליון ₪ לפני הפחתת ביטוח לאומי של כ-2.5 מיליון, ובצירוף 26% שכר טרחת עו"ד. בנוסף, קיבל 700,000 ש"ח במסגרת תאונות אישיות תלמידים.
רצ"ב פסק – הדין.
יולדת צעירה ילדה שלישייה בבי"ח בלינסון. היולדת דיממה משך שעות לאחר הלידה בבית החולים בדימום פנימי.
כל תלונותיה על כאבי בטן לא טופלו ולא זכו לשום יחס מהצוות הרפואי משך שעות. לבסוף התמוטטה.
רק לאחר ההתמוטטות היא נלקחה לטיפול נמרץ, שם נותחה לניקוז הדימום.
במהלך הניתוח ארע דום לב, בוצעה החייאה שהצליחה חלקית, והיולדת נותרה משותקת ארבע גפיים עם נזק מוטורי וקוגניטיבי של 100% נכות לצמיתות.
ביה"ח טען להגנתו כנגד תביעה שהגיש עורך דין רשלנות רפואית ממשרדנו, שלא מדובר ברשלנות רפואית עקב העובדה שלא ניתן היה לזהות, אפילו משך שעות רבות, את הדימום הפנימי.
לאחר ניהול משפט ממושך, דחה בית המשפט המחוזי טענות אלו, ופסק ליולדת פיצוי של כ-9,000,000 ₪, בנוסף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט כאשר סכום הפיצוי כולל סכום תקדימי של 2,000,000 ₪ עבור עוגמת נפש "כאב וסבל".
צעירה בריאה בת 31 פנתה לבי"ח אסף הרופא ב-3/2013 עם תלונות של כאבים בכל הגוף, חום, כאבי ראש קשים ובחילות. בגלל חומרת המצב הוחלט לאשפז אותה. במהלך האשפוז מצבה הלך והחמיר. כשבוע מתחילת האשפוז כבר אובחנה החמרה משמעותית – חוסר תאבון, הפרעת התנהגות קשה, הפרעות בשליטה בסוגרים והקאות. מספר ימים לאחר מכן החל להתפשט שיתוק.
ב-12/4 (כ-12 יום לאחר פנייתה לביה"ח), איבחן צוות המומחים אפשרות להדבקה בחיידק טורף נדיר.
מרגע זיהוי האפשרות להידבקות באותו חיידק היה צריך לתת לחולה אנטיביוטיקה ייעודית שידועה בריפוי מוחלט של המחלה, ואשר לא ניתנה בזמן. התרופה הייעודית אמנם ניתנה לחולה בסופו של דבר, אולם רק כחלוף שבועיים מזיהוי האפשרות להידבקות מאותו חיידק. האנטיביוטיקה אמנם עצרה את התפשטות המחלה אבל בשלב מאוחר מידי. האיחור במתן התרופה גרם להתפשטות הזיהום עם פגיעה קשה בעמוד השדרה. החולה שוחררה מבי"ח כשהיא משותקת בכל פלג גופה התחתון.
עו"ד רשלנות רפואית אריאל פרויליך ורות ערן ממשרד עוה"ד פרויליך-פרחי טענו בתביעה שהגישו, שהאיחור במתן התרופה גרם להתפשטות המחלה. אילו ניתן טיפול אנטיביוטי נכון ובזמן כל הנזק והסבל היו נמנעים.
ביה"ח טען להגנתו, שעצם האפשרות לקיום תחלואה עדין לא מחייבת מתן אנטיביוטיקה ייעודית, וכן טענה שגם אילו היה ניתן טיפול כזה הוא לא היה משנה את המצב.
התביעה נדונה בביהמ"ש מחוזי מרכז, לאחר דיונים והליך גישור התפשרו הצדדים על פיצוי בסך של 3,000,000 ₪ מעבר לגמלאות הביטוח הלאומי שהסתכמו בעוד כ-4,000,000 ₪.
רצ"ב הסדר הפשרה שקיבל תוקף של פס"ד.
שאלה זו התעוררה לאחרונה בתביעת רשלנות רפואית שנדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. אדם נפטר עקב מעשה אובדני שנגרם לטענתו עקב מתן טיפול תרופתי נפשי רשלני.
במסגרת ההכנה להגשת התביעה נדרשו פרקליטי אלמנתו וילדיו (יורשי עזבונו) לקבל לידיהם רשומות רפואיות בתחום הנפשי שנערכו ע"י רופאים ומטפלים משך שנים לפני מותו.
פסיכיאטר וכמה פסיכולוגים שטיפלו במנוח לפני מותו סרבו לגלות ליורשיו את התיעוד הרפואי בטענה שהוא חסוי. במסגרת זו הוגשה תביעת יורשי המנוח לקבל לידיהם את התיעוד.
בית המשפט המחוזי בת"א-יפו (כב' השופטת ארנה לוי) קבעה שקבלת מידע רפואי של אדם היא זכותו האישית ולא מהווה חלק מעיזבונו. כלומר ליורשים אין זכות אוטומטית לקבל לידיהם מידע כזה, ומעמדם הוא בדיוק ככל אדם אחר, שמבקש לעיין בתיעוד הרפואי של האדם שנפטר. בכל זאת קבעה השופטת, במקרה שנדון שיורשי המטופל יוכלו לקבל לידיהם את המידע הרפואי רק אם יצליחו לשכנע שהמנוח התכוון לוותר על החיסיון לטובתם, ושיש להם אינטרס לגיטימי לקבלת המידע.
בית המשפט שעיין ברשומות הרפואיות, קבע, שבמקרה הנדון יש לאפשר ליורשי המנוח לעיין בתיקים הרפואיים, והורה לנתבעים להמציא את הרשומות הרפואיות ליורשים.
רצ"ב פסק – הדין.
יולדת צעירה שלקתה בסיבוך של שפעת קשה אבל ברת ריפוי, הייתה מאושפזת במחלקת טיפול נמרץ בבי"ח איכילוב, ומחוברת למכונת הנשמה.
באחד הלילות כאשר הייתה במצב יציב ובדרך לניתוק ממכונת ההנשמה, הפסיקה המכונה לפעול והיולדת פשוט נחנקה.
משך דקות ארוכות לא הגיע חמצן למוח.
צוות בית החולים לא הבחין בתקלה ורק לאחר כרבע שעה של אי הספקת חמצן למוח התגלתה התקלה.
זה כבר היה מאוחר מידי והיולדת נותרה במצב של צמח.
במסגרת תביעת רשלנות רפואית אותה הגשנו לבית המשפט המחוזי בתל – אביב היא פוצתה בסכום של 6,600,000 ₪.
מוהל (רופא בהכשרתו) ביצע ברית מילה כושלת שבמהלכה חתך חלק גדול מהעטרה בנוסף לערלה. מוהל אחר שבמקרה הוזמן כאורח וצפה בברית מילה ראה את הטעות וביקש לבדוק את התינוק בשנית ואז התגלה דימום קשה בפין. התינוק נלקח מיד ע"י אביו לביה"ח. בדרכו לביה"ח בעקבות סערת הרגשות היה האב מעורב בתאונת דרכים. כל הנפגעים פונו ממקום התאונה באמבולנס לביה"ח הדסה עין כרם. התינוק אושפז בביה"ח ובוצעו מספר ניתוחים. לבסוף נותר לתינוק נזק בפין שהוערך ב-15% נכות פלסטית. בנוסף הסתבר שהאם ספגה פוסט טראומה קשה מהמקרה. הנכות הנפשית של האם הוערכה ע"י מומחה ביהמ"ש, במסגרת תביעה שאותה הגשנו ב10% נכות לצמיתות. הנתבע (המוהל) טען במסגרת הגנתו כי לא התרשל וכי נזקיה הנפשיים של האם אינם בציפיותיו ואחריותו. התיקים נוהלו על ידי עורך דין רשלנות רפואית ממשרדנו, בבית המשפט. בסופו שלח דבר, לאחר דיונים רבים, ובדיקת כל הטענות וחוות הדעת הרפואיות מטעם הצדדים, נשלחו הצדדים לגישור אצל המגשרת אסתר דודקביץ (שופטת מחוזית בדימוס). התיק הסתיים בפשרה לפי הצעת המגשרת.
ייצגנו נער שבלידתו בביה"ח שיבא תל השומר נגרם, עקב רשלנות רפואית, נזק לכתפו בגלל לידת ואקום טראומתית. הוא נותר עם 25% נכות. בית החולים טען שלא מדובר היה ברשלנות רפואית ושהפיצוי אם בכלל מגיע, הוא נמוך. לאחר הליך ממושך בבית המשפט המחוזי מרכז נדחו טענות בית החולים, נקבעה רשלנות רפואית בחילוץ העובר, ונפסק סכום עתק בסך 2,300,000 ש"ח. בית החולים ערער לבית המשפט העליון וערעורו נדחה.
מכון לטיפולי עור שפעל בתחומי בית-החולים אסף הרופא, חויב לשלם למטופלת פיצויים בסך של כ-.80,000 ₪ בגין תוצאות רשלניות של טיפול פוטודינאמי (טיפול קוסמטי לעור הפנים). משרדינו הגיש תביעה על רשלנות רפואית ובית-החולים חויב לשלם פיצוי עקב פגיעה באוטונומיה, דהיינו העדר הסבר מפורט דיו בדבר הסיכונים הטמונים בעשיית הטיפול, וחשיפתה של המטופלת לסיכונים אל המבלי שהדברים הוסברו לה מראש.
לאחר שהפסידה קופת החולים בתביעת רשלנות רפואית וחויבה בפיצויים בסך של כ-.9,000,000 ש"ח מעבר לגמלאות הביטוח הלאומי (נא ר' פסק הדין באתרנו בחודש 5/2016), הגישה קופת החולים בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין ולעיכוב תשלום הפיצויים (עד שיידון הערעור אותו הגישה לבית המשפט העליון). בקשתה לעיכוב ביצוע – נדחתה, והיא חויבה לשלם את מלוא סכום הפיצויים באופן מיידי. לפסק הדין המלא>
ר.ל. כבן 60 ממרכז הארץ, החל לסבול מכאבים פתאומיים, חדים ועזים בגב התחתון וברגל שמאל. אמבולנס מפנה אותו לבית החולים "איכילוב" בתל אביב, שם מבצעים לו בדיקות שונות. בבדיקות הדם עולים ממצאים שמעידים בבירור על דלקת, אבל הצוות הרפואי מתעלם. לממצאים הברורים לא ניתנת התייחסות בכלל וכאביו הקשים של התובע מיוחסים לפריצת דיסק מעברו. במשך למעלה משבוע שוכב ר' במיטת האשפוז, כשהוא נאנק מכאבי תופת ומצבו הולך ומחמיר עד שהצוות הרפואי מחליט סוף סוף לקחת אותו לבדיקת MRI. הבדיקה מראה זיהום לאורך כל עמוד השדרה, ור' מובהל לניתוח דחוף לכריתת חוליות בצוואר וניקוז של הנוזל הדלקתי. כתוצאה מהמחדל נותר ר' עם נכות אורטופדית ונוירולוגית, אולם למרבה המזל ולאחר הליך שיקום ארוך, חזר ר' לתפקוד יומיומי כמעט מלא ולעבודתו. במסגרת הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין הוסכם, כי בית החולים איכילוב יפצה את התובע עקב רשלנות רפואית בסכום של 720,000 ש"ח
