מה הוא המועד הנכון להגשת תביעה לפיצויים לנפגע תאונת דרכים

למועד הגשת התביעה יש לעתים רבות חשיבות קריטית. השאלה היא מה מהות הפגיעה מה זמן ההחלמה  מה גיל הנפגע במה הוא עובד ומה מהות הנזק. לנתונים אלה חשיבות גדולה לבחירת עיתוי הגשת התביעה.  

קחו למשל נפגע "צליפת שוט" בלי ממצאים רנטגניים ועם תיעוד רפואי המסתיים כחודש חודשיים מיום  התאונה. הנפגע אומר שהוא סובל אבל כנראה לא יהיה תיעוד רפואי המשכי. במידה ונמתין יותר מידי  בהגשת התביעה יווצר מעין "ואקום" רפואי ללא כל תיעוד רפואי. מצב כזה עשוי להכשיר את טענת חברת  הביטוח שהנפגע נרפא ואין לו נכות. אפילו אין הצדקה למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט שיבדוק  אותו.  

במקרים כאלה עדיף לא להשתהות ולהגיש תביעה בהקדם האפשרי וגם למנות את המומחה בהקדם. ככל  שיחלוף זמן ללא כל רישום רפואי פועל הזמן לרעת התובע.  

לעומת זאת במידה והנזק גדול ויש ממצאים רנטגניים ותקופת החלמה ממושכת עדיף להמתין לגיבוש הנזק.  גם כאן לא להמתין יותר מידי. המומחים מטעם בית המשפט ממילא לא יוציאו חוות דעת עם נכות לצמיתות  כאשר מצבו הרפואי של התובע לא התגבש.  

נזק נפשי. נזק נוירולוגי. נזק ראומטולוגי. נזקי א.א.ג:. כאשר מסתמן אצל הנפגע תחילת נזק נפשי פוסט טראומטי או מתחילים להסתמן נזקים נוירולוגיים כאבי ראש בעיות זיכרון ריכוז הפרעות תחושתיות  שיתוקים, פיברומיאלגיה, תסמונת כאב כרוני ,טנטון, אלרגיות וכד', חייבים להמתין עם הגשת התביעה.  נזקים כאלה יכולים להופיע בשיהוי ויכולים להתגבר ולהתעצם משך הזמן. כאן המהירות לא משתלמת.  השלב הקריטי של בדיקת הנפגע ע"י מומחי בית המשפט חייב לכלול את מלוא התיעוד הרפואי המוכיח את  מלוא היקף הנזק.  

אביא לכם כמה דוגמאות בהן נתקלנו.  

צעירה עם פגיעה מינורית (שבר בכף הרגל). השבר התאחה ומבחינה אורתופדית המצב התייצב. הנפגעת  המשיכה להתלונן על כאבים לא אופייניים שהחלו להתגבר ולהשפיע על כל הרגל וגם על הגוף. זה היה אור  אדום וברור שלא הגשנו תביעה. היא המשיכה טיפול במרפאות כאב. לבסוף אובחן CRPS תסמונת הכאב הכרוני. הכאב היה נוראי עד שבסוף כרתו לה את הרגל הכואבת מעל הברך. היא בשיקום והתאמת תותבת.  כל הנזק ההמשכי התפתח משך תקופה ממושכת והגשת תביעה מוקדמת עשויה הייתה להתעלם מהנזק  העיקרי. 

חבלת ראש קשה. צעיר שהפך צמח בהכרה מינימאלית וחוסר כל קשר עם הזולת. הועבר למוסד סיעודי  במימון קופת החולים. שהה במוסד מספר שנים כשהוריו נמצאים לידו יומיום ועושים הכל כדי לשקם אותו. ההליכים בבית המשפט ארכו זמן. לבסוף , לאחר 6 שנות שהות במוסד הסיעודי והטיפול האינטנסיבי של  הוריו הוא התחיל לתקשר. מצבו הקוגניטיב י השתפר והומלץ לו לצאת מהאשפוז הסיעודי לטיפול בקהילה.  ההבדל הכספי בפיצוי בין שהות במוסד לבין חיים בקהילה הוא עצום. לבסוף הסתיימה התביעה בפיצוי של  כ 10 מיליון .₪ אילו לא היינו ממתינים והתיק היה מסתיים כשהוא עדיין במוסד הסיעודי הפיצוי היה מסתכם בעשירית מהסכום שהתקבל בפועל. פסק דין או הסדר פשרה במועד נקוב לא ניתן לשינוי עתידי  בשינוי נסיבות. לכן, במצבים גבוליים עם סיכוני עתיד חייבים להמתין.

שינויי פסיקה או חקיקה. נהג אופניים חשמליים התנגש ברכב והפך משותק. חברת הביטוח טענה כי אופניים  חשמליים קורקינטים חשמליים וכד' הם בבחינת "רכב מנועי" ולכן המשתמשים בהם נחשבים נהגי רכב  מנועי חסרי ביטוח. במקרה כזה אין להם עילת תביעה נגד מבטחי הרכב שהיה מעורב בתאונה. בתאונה שלנו הנפגע היה האשם העיקרי בתאונה. התביעה נגד הרכב שבו התנגש התאפשרה רק לפי חוק הפלת"ד.  ברור שגם בת ביעה שלנו נטענה הטענה שאין לנהג חסר ביטוח עילת תביעה לפי חוק הפלת"ד. במקרה  שטענה זו היתה מתקבלת היה נפגע יוצא ללא פיצוי בכלל. תוך כדי ניהול התביעה בבית המשפט ניתן  במקרה דומה אחר פסק דין מחייב ע"י בית המשפט העליון שבו נקבע שאופניים חשמליים אינם רכב מנועי. 

הגדרת הנפגע הנוהג באופניים חשמליים בדיוק כמו הולך רגל. אם לא היינו ממתינים לפסיקת העליון היינו  יכולים לצאת בלי פיצויים. לבסוף הסתיים התיק בפיצוי של 13,500,000 .₪ 

סיבה נוספת לשיהוי בהגשת התביעה זה קיום הליכים מקבילים בגין אותה תאונה במוסד לביטוח לאומי או  במשרד הבטחון. עד שהליכים כאלה לא מסתיימים אין ממילא אפשרות לסיים את ההליכים בתביעת  הפלת"ד ובמקרה כזה צריך לשקול המתנה עד סיום ההליכים המקבילים.  

עוד סיבה לשיהוי והמתנה זה קיומם של הליכי כינוס או עיקול או גביית חובות כנגד נפגע תאונת הדרכים.  המעקל או הכונס במרבית המקרים מודע לתביעת הפלת"ד ויכול במקרים מסוימים לגבות את מלוא החוב  מהפיצויים. במקרה כזה הנפגע וגם פרקליטו עשויים לצאת עם פיצוי נמוך או אפילו בלי כלום. לכן אסור  למהר להגיש תביעה כשחרב הכונס מתנופפת מעל ראש הנפגע. חייבים להגיע להסדר מקדים עם הנושה  או הכונס כדי שנ יהול ההליך ישתלם.

סיבה טו בה לזירוז הגשת התביעה היא גיל מופלג של תובע או הסובל ממחלה קשה . לקשיש בגיל מבוגר  יש אינטרס ברור להגיש תביעה מוקדמת כדי שיוכל להנות מהפיצוי גם אם הוא נמוך יותר.  

שיהוי בהגשת תביעה בגלל פגיעה בתאונה נוספת. נזק מתאונה נוספת מאוחרת יכול להוות סיבה לעיכוב  בהגשת התביעה. רצוי לאחד את התביעה בגין 2 התאונות. אם זה יוגש בנפרד יש בעיה כי כל חברת ביטוח  תנסה לזקוף את הנזק על התאונה השנייה. הגשת תביעה מאוחדת לא תאפשר כאלה טיעונים והנזק הכולל  ידון בהליך אחד והפיצוי הכולל יהיה גבוה יותר.  

לסיכום, מועד הגשת התביעה הוא שיקול חשוב וצריך לשקול כל מקרה לגופו. פרקליט מנוסה ידע לאבחן  נכון ולהביא לתוצאה הכספית הגבוהה ביותר. 

נכתב ע"י עו"ד אריאל פרויליך.