תאונת דרכים שארעה בדרך לעבודה, בזמן העבודה או בדרך חזרה מהעבודה, הינה "תאונת עבודה", המזכה את הנפגע הן בתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי והן בפיצויים מחברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב המעורב.

כאשר התאונה היא גם "תאונת עבודה", הנפגע רשאי להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה ל"דמי פגיעה", המכסים את הפסדי השכר שלו למשך 3 החודשים הראשונים שלאחר התאונה (אם הנפגע לא עובד בתקופה זו עקב התאונה). לאחר מכן, זכאי הנפגע להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות, ובמקרה כזה הוא מוזמן להתייצב בפני ועדות רפואית מטעם המוסד, אשר בודקות אותו וקובעות האם נותרה לו נכות בעקבות התאונה, ובאיזה שיעור.

הבעיה שלא כל הנפגעים מודעים אליה, היא שכאשר מדובר בתאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים, הקביעה של הוועדה הרפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי הינה קביעה מחייבת גם בתביעת הפיצויים נגד חברת הביטוח. אם למשל הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי בדקה וקבעה שלא נותרה לנפגע נכות צמיתה – קביעה זו מחייבת גם במשפט מול חברת הביטוח, והפיצויים יהיו בהיקף נמוך. אם הועדה קבעה נכות אבל נכות נמוכה – גם כאן הדבר ישפיע על היקף הפיצוי. פעמים רבות פקידי המוסד לביטוח לאומי "עוזרים" לנפגע למלא ולהגיש את התביעה לנכות, מבלי להיות מודעים לכך שהם עלולים לגרום לו נזק, ומבלי שהם יודעים שלקביעת הוועדה יש השלכות גם על תביעת הפיצויים מול חברת הביטוח.

כאשר מדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, ישנם מקרים בהם עדיף לנפגע לוותר על בדיקת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, ולעתור למינוי מומחים רפואיים מטעם בית-המשפט בתביעת הפיצויים מול חברת הביטוח. מצד שני, ישנם מקרים אחרים בהם אין מניעה להיבדק על-ידי הוועדה הרפואית מטעם הביטוח הלאומי. מדובר בנושא סבוך הלוקח בחשבון מגוון רחב של שיקולים, כגון טיב הפציעה, המצב הרפואי עדכני, גילו של הנפגע ואפילו גובה משכורתו לפני התאונה.

בכל מקרה ומקרה מומלץ להתייעץ עם עורך דין תאונות דרכים הבקיא בתחום, ואשר ידע לשקול את מגוון השיקולים ולקבל החלטה מושכלת, האם במקרה הספציפי כדאי לפנות לוועדות הרפואיות של ביטוח לאומי, או לעתור למינוי מומחים מטעם בית-המשפט.

הכותב: עו"ד שחר רום, מומחה בתחום תאונות דרכים