הסבר קצר על כל מה שצריך לדעת על פיצויים בגין נזקי גוף עקב פגיעות בתאונות דרכים
מה היא פגיעה בתאונת דרכים ומהו רכב מנועי?
פגיעה בתאונת דרכים היא כל נזק גוף שנגרם כתוצאה משימוש ברכב מנועי. רכב מנועי הוא כל רכב שנע בכוח מכני . יוצאים מהכלל הם אופניים מכל סוג כולל חשמליים קורקינטים כולל חשמליים כלים הנדסיים כבדים וכל כלי אחר שאינו מוגדר בחוק כ"רכב מנועי". רק נזק גוף שנ גרם משימוש ברכב מנועי מהווה "תאונת דרכים".
הכיסוי הביטוחי:
בעקרון רצה המחוקק עוד משנת 1976 שלכל נפגע תאונת דרכים, יהיה כיס עמוק שממנו יוכל לקבל פיצויים על פגיעתו. כלומר מחברת ביטוח ולא מאדם פרטי. לכן חוקק כבר אז את חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. החוק קובע של כל נפגע שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק מגיע פיצוי על נזק הגוף והפיצויים אמורים להשתלם מחברת ביטוח.
חובת הביטוח:
כדי לתת מטרייה ביטוחית לנפגעי תאונות הדרכים מחוייב כל בעל רכב או נוהג ברכב לרכוש ביטוח חובה שממנו ניתן לגבות את הפיצויים. זו חובה חוקית שבלעדיה לא מחדשים רשיונות רכב (טסט) ואי קניית ביטוח זו עבירה פלילית. הפיצויים משולמים לכל נפגעי התאונות מכל סוג. לנהג עצמו. לנוסעים. לנדרסים. הפיצוי משולם תמיד ע"י חברת הביטוח האישית של הרכב ששימש את הנפגע כנהג או נוסע, וכן את הנפגעים מחוץ לרכב. הכי חשוב הוא, שאין שום חשיבות למידת האשמה או הרשלנות שגרמה לארוע התאונה. חובת תשלום הפיצויים היא מוחלטת. דוגמא: נהג פזיז שנהג במהירות מופרזת והתנגש בקיר יזכה לפיצוי זהה בדיוק לפי אמות המידה של החוק כמו עובר אורח תמים שנדרס במעבר חציה.
מה כוללים הפיצויים?
הפיצויים משולמים עבור הוצאות שהוצאו ויוצאו בעתיד עקב נזקי הגוף . הפסדי השתכרות שנגרמו וייגרמו עקב הפציעה. עלויות עבור עזרה סיעוד טיפולים דיור נסיעות ועוד מגוון עלויות נלוות לנזק הגוף הספציפי שנגרם לכל נפגע. כמו כן פיצוי עבור עגמת נפש כאב וסבל שמשולם על פי תחשיב נוסחתי המכונה נזק לא ממוני.
איך מחושבים הפיצויים?
בעקרון עיקר הפיצויים מחושבים לפי מפתח הקרוי "אחוזי נכות". אחוזי הנכות נקבעים ע"י מומחה או מומחים רפואיים נייטרליים . זהות המומחים נקבעת ע"י השופטים הדנים בתיקים או בהסכמה בין פרקליטי הצדדים. כל תחום רפואי והנכות שנקבעה בו.
במקרים שבהם נקבעת הנכות ע"י וועדות רפואיות מטעם המדינה , כמו ביטוח לאומי או משרד הבטחון היה זו הנכות הקובעת.
הנכות היא הבסיס שעליו בנויים הפיצויים. ככל שהנכות גבוהה ותפקודית יותר כך הפיצוי גדול יותר. גם במקרים שבהם אין נכות מגיע פיצוי אבל נמוך יותר.
פרמטרים חשובים נוספים לחישוב הפיצויים:
בנוסף לאחוזי הנכות יש חשיבות גדולה לגילו של הנפגע, לשכרו, להכשרתו המקצועית, ולמידת ההשפעה של הנכות על הפסדיו , עבודתו, ותפקודו הכללי. בפגיעות קשות יש חשיבות גם להיקף הסיעוד והעזרה הדרושים לנכה, לצרכי הדיור שלו, להיקף ההסעות הדרושות לו, לטיפולים רפואיים , לאבזרים לתרופות ועוד.
מי לא זכאי לפיצויים לפי חוק הפיצויים?
מי שנהג ברכב כשאין לו ביטוח. מי שלא קנה ביטוח חובה ולא ביטח את הרכב שבבעלותו או את הרכב בו הוא נהג בזמן התאונה. נפגע כזה לא יקבל פיצויים לפי החוק מחברת ביטוח. הוא למעשה נפלט מחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. יוצאים מכלל זה הם נהגים חסרי ביטוח שנפגעו בתאונ ות אבל לא ידעו
ולא היה עליהם לדעת שאין ביטוח. (דוגמת שליח שמעבידו לא ביטח את הקטנוע והוא לא ידע את זה). אבל לחסרי הזכאות האלה יש עדיין זכות לתבוע את האשם בתאונה לפי דיני הנזיקין. במקרה כזה צריך הנפגע להוכיח אשמה ורשלנות של זה שגרם לתאונה . הוא בעצם מפסיד את המטרייה של החבות המוחלטת שמעניק חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. אם אין רשלן שגרם לתאונה הוא ישאר ללא פיצוי.
איסור זכות התביעה לפי דיני הנזיקין הכל ליים:
עוד מגבלה חשובה. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע שלמי שנפגע בתאונת דרכים אין עילת תביעה לפי דיני הנזיקין הכלליים. אלא רק לפי חוק הפיצויים. ההגיון הוא בכך שבגלל שהנפגע קיבל זכות מוחלטת לקבל פיצוי מכיס עמוק ללא הוכחת רשלנות, הוא כפוף למגבלה שאוסרת עליו להגיש במקביל או לחילופין תביעת נזיקין. דוגמא . אדם נפגע בתאונ ת דרכים. במסגרת הטיפול בבית החולים מבוצעת בו רשלנות רפואית ברורה וקשה. הוא חייב לתבוע את מלוא נזקיו , כולל נזקי הרשלנות הרפואית, מחברת הביטוח של הרכב. הוא לא רשאי להגיש תביעה נפרדת על הרשלנות הרפואית נגד בית החולים. דוגמא נוספת: אדם נפגע עקב פגם ברכב . הוא לא יוכל לתבוע את יצרן הרכב אלא רק את ביטוח החובה.
מי משלם פיצויים לנפגעי גוף בתאונות דרכים כשאין חברת ביטוח?
נפגע משימוש ברכב שבעליו או הנהג שלו לא קנה ביטוח מפוצה בכל מקרה על פי החוק. לשם כך הוקם גוף בשם "קרנית" המשלמת פיצוי לנפגעי תאונות דרכים כשאין ביטוח. "קרנית" הוקמה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ושותפים לה כל חברות הביטוח. אם יש זכאות לפיצויים כנגד "קרנית" הפיצוי יהיה זהה לפיצוי שאפשר היה לקבל מחברת ביטוח.
מי לא יפוצה בכלל. לא ע"י "קרנית" ולא ע"י חברת ביטוח?
מי שנהג ברכב שאינו מבוטח . זה כולל את כל חסרי רישיון נהיגה , ונהגים ובעלי רכב שבמועד פגיעתם בתאונה לא היה ביטוח בר תוקף שכיסה את נהיגתם ונזקיהם. גם נהגים חסרי ביטוח שלא ידעו ולא היה עליהם לדעת שאין ביטוח יפוצו גם הם ע"י "קרנית". האפשרות היחידה של משתמשי רכב חסרי ביטוח לקבל פיצוי , היא תביעת נזיקין נגד רשלן שאשם בתאונה כולל המבטחת של אותו רשלן. אם לא קיים רשלן כזה לא יהיה פיצוי בכלל.
הגבלת שעור הפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?
בגלל היתרון שהוענק לנפגעי תאונות דרכים לקבל פיצויים ללא הוכחת אשם מ "כיס עמוק" כלומר מחברת ביטוח , נקבעו מגבלות לגובה הפיצוי. המגבלות הן: בחישוב הפסדי השתכרות מוגבל גובה השכר הרלבנטי לשילוש השכר הממוצע במשק. מהשכר שעליו מבוסס החישוב מופחת תמיד מס הכנסה עד גובה של 25% הפיצוי עבור "כאב וסבל" כולל על מוות , מוגבל כשהתקרה על 100% נכות היא בערך 180,000 .₪ ועל מוות כ 50,000 .₪ אחוזי הנכות נקבעים רק ע"י מומחים רפואיים נייטרליים מטעם בית המשפט ולא "מטעם הצדדים".
תביעה אפשרית לפי דיני נזיקין:
לנהג שנהג בלי ביטוח אין זכות לתבוע לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים כמו שהסברנו קודם. אבל יש לו מוצא אחר. אם נהג אחר או אדם אחר גרם לפציעתו ברשלנות הוא יכול להגיש כנגדו תביעת פיצויים לפי דיני הנזיקין . כדי להגיש תביעת נזיקין על הנפגע להוכיח את האשמה והרשלנות. זה סיכון. אם הוא נכשל בהוכחת הרשלנות הוא לא יפוצה בכלל. היתרון הוא, שעל תביעת נזיקין לא חלות המגבלות הכספיות של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
תשלום על החשבון:
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מאפשר לנפגע יתרון נוסף שאין באף תחום נזיקי או משפטי אחר. הוא מאפשר בתנאים מסויימים בלבד (שלא נכנס אליהם כאן) לקבל תשלומים מידיים מחברת הביטוח על חשבון פיצוייו עוד בטרם הסתיימה תביעתו. מדובר ביתרון כי ההנחה המשפטית היא, שצד למשפט לא חייב לשלם כלום עד ההכרעה הסופית במשפט. וכאן נקבע חריג לכלל הזה.
פיצויי תלויי מנוח או יורשיו במקרים של פטירה עקב פגיעה בתאונת דרכים:
ראשית נציין שהפיצוי על עצם פטירת המנוח בתאונה , בטרם עת, מהווה נזק לא ממוני כשלעצמו. לפי מגבלות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים סכומי הפיצוי על נזק כזה הוא מינורי ולפי נוסחה יבשה שנקבעה בחוק מדובר בסכום של כ 50,000 ₪ . (יש גם לזה פרמטרים מסויימים שלא נכנס אליהם). מעבר לסכום זה שאר הפיצויים הם רק על נזק ממון של ממש . כלומר על ההפסדים הממשיים של התלויים במנוח או עזבון המנוח. נזקים אלה מחושבים לפי גיל המנוח , הכנסותיו, תלוייו ( אלמנתו ויתומיו) ומידת התמיכה והעזרה שנתן ותמך בתלויים בו.
ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי מהפיצויים:
אם נפגע תאונת דרכים זכאי לקבל עקב התאונה גמלאות מהביטוח הלאומי , אם כנפגע בעבודה, או במסגרת נכות כללית , או כקצבאות תלויים או שאירים , יופחתו סכומים אלה (לעבר ולעתיד) מסכום הפיצויים. הנפגע בעצם זכאי לפיצוי נטו כלומר רק ליתרה מעבר לסכום ההפחתה. תגמולי הביטוח הלאומי כוללים את כל הקצבאות והתגמולים שהנפגע זכאי לקבל מכל סוג שהוא. ישנם מצבים שבהם גמלאות הביטוח הלאומי גבוהות יותר מחישוב הפיצוי . במקרים כאלה מדובר בתיק "בלוע" והנפגע לא יפוצה בכלל.
חובת הפנייה לביטוח הלאומי:
נפגע התאונה, מחוייב לפנות לביטוח הלאומי למיצוי זכויותיו שם. חברת הביטוח זכאית "להנות" מההפחתות האלה כי זה חוזה הביטוח (גם ביטוח חובה הוא חוזה ביטוח ולפי הסיכונים גם חושבה פרמיית הביטוח). זו גם חובת הנפגע לפי חוק הביטוח הלאומי דיני הנזיקין ופסיקת בתי המשפט. אם הנפגע לא יפנה לביטוח הלאומי למיצוי זכויותיו, הוא מסתכן בהפחתת "ניכוי רעיוני". כלומר הפחתת הסכומים התיאורטיים אותם הוא היה זכאי ויכול היה לקבל מהביטוח הלאומי אילו היה פונה בזמן.
ייצוג ע"י עו"ד:
בעקרון הנפגע צריך להיות מיוצג ע"י עו"ד בתביעות נזקי גוף. התהליכים המשפטיים מורכבים. תביעה נכונה לבית המשפט. הוכחת התאונה. מינוי מומחים רפואיים נכון. הוכחת השכר וההכנסות כולל הכנסות פוטנציאליות באמצעות ראיות חיצוניות . הוכחת ההפסדים ההוצאות הצרכים ועוד מגוון נתונים כלכליים. חישוב נכון של הניכויים (ביטוח לאומי פנסיות ועוד . תחום חשוב ביותר שבו חייבים לבדוק היטב את חישובי חברות הביטוח). ועוד מגוון נתונים כלכליים במיוחד בפגיעות קשות. כמו כן יש חשיבות עליונה לניהול המשפט, הגשת תצהירי עדות של העדים השונים, הדרכה וליווי הלקוח בכל השלבים . הייצוג של עו"ד מקצועי הוא חובה.
שכר הטרחה:
שכר טרחת עו"ד לפי החוק בייצוג של נפגעי תאונות דרכים מוגבל בחוק. יש 3 דרגות . 8% בפשרה לפני תביעה. 11% אם הוגשה תביעה לבית משפט וההליך מסתיים בפשרה . 13% אם התביעה מסתיימת בפסק דין. לאחוזים אלה צריך להוסיף מע"מ . בנוסף לאחוזים אלה עוה"ד זכאים לגבות סכומי ניהול ו"פתיחת תיק" בסכומים של כ 1200 ₪ ואפילו יותר, תלוי בגודל והיקף התביעה . שכר הטרחה נגבה מתוך מלוא הפיצויים המתקבלים אצל עורך הדין. במידה וחלק מהפיצוי מעוקל ייגבה שכר הטרחה ממלוא סכום הפיצוי בלי התחשבות בעיקול. במידה ומהפיצוי מופחתים תגמולי ביטוח לאומי ייגבה שכר הטרחה רק מהיתרה שהנפגע יקבל לאחר ההפחתה. מדובר בייתרון גדול לנפגע כי עורך הדין בעצם מחוייב להוכיח את הנזק במלוא ההיקף , ובסוף הוא זכאי לקבל שכר טרחה רק באחוזים מהיתרה. יש מצבים שהנזק המוכח ע"י הפרקליט הוא עצום אבל היתרה שממנו נגזר שכרו היא קטנה ביותר . ייתרון נוסף לנפגע הוא , שבתי המשפט נוהגים להוסיף לחישוב הנזק גם את שכר הטרחה שעל הנפגע לשלם לפרקליטו.
הוצאות ניהול ההליך:
לניהול ההליך יש הוצאות שעל הנפגע לשלם עוד לפני תום ההליך ותוך כדי ניהולו. מדובר באגרת תביעה לבית המשפט, שכר טרחת מומחים רפואיים שעשוי להידרש, שכר מומחים בתחומים כלכליים אם נדרש. שכר עדים ועוד. בתיקים גדולים מדובר בסכומים נכבדים. אין מנוס מתשלומים אלה. היתרון הוא, שההוצאות האלה מוכחות בבית המשפט והשופט בפסק הדין או בפשרה מתחשב בהם ופוסק אותם לנפגע כהוצאות משפט מעבר לשכר טרחת עורך הדין. אם עורכי הדין עזרו לנפגע במימון הוצאות כאלה הם זכאים לקבלם חזרה במלואם ולגבותם מהפיצויים מעבר לשכר הטרחה.
תשלום עיתי:
במצבים מסויימים , נדירים, יש אפשרות לבקש תשלום עיתי כלומר בדרך של קצבה חודשית במקום תשלום חד פעמי.
הקיצור בתוחלת החיים:
בחישוב הפיצויים יש חשיבות גדולה לנתון נוסף. תוחלת החיים של הנפגע. כלומר מספר השנים בעתיד שנותר לנפגע לחיות ולסבול נזק. ככל שמספר השנים גדול יותר כך יהיה הפיצוי גבוה יותר. בעקרון נמדד נתון זה באופן סטטיסטי ע"י טבלאות תוחלת החיים הסטטיסטיות של האוכלוסיה בישראל. לחברות הביטוח יש אינטרס להפחית מתוחלת החיים כדי לחסוך פיצויים. לכן נטענת טענת הקיצור בתוחלת החיים. נפגע ידוע חולי עשוי לחיות פחות מנפגע בריא. כנ"ל גם נפגע שפגיעתו בתאונה גרמה לסיכוני בריאות ממשיים שעשויים לקצר את תוחלת חייו. לכן נדונה שאלה זו בבתי המשפט, וגם היא נקבעת ע"י מומחים רפואיים המתמנים ע"י בתי המשפט.
כאשר יש מחלוקת קשה בנוגע לנתון כזה קיימת האפשרות לא להכריע בה ולפסוק פיצויים על דרך של תשלום עיתי בעיקר בפגיעות קשות כשהנפגע כבר קשיש .
ההיוון:
פיצויי הנזיקין משולמים בסכום חד פעמי ולא בקצבאות חודשיות. יש עם זה בעייה. המרכיב העיקרי ברוב תביעות הנזיקין הוא בעצם הפיצוי על הנזק העתידי שייגרם לנפגע עד יום מותו. נניח שנקבע שהנכה עתיד להפסיד 2000 ₪ כל חודש מחייו העתידיים כהפסד השתכרות. נניח שיש לו תוחלת חיים של עוד 20 שנה. לפי חישוב פשוט הפיצוי המגיע לו הוא 240 חודשים x 2000 ₪ = 480,000ש"ח אבל זה נכון אילו היינו משלמים לו 2000 ₪ כל חודש כקצבה חודשית. עקב העובדה שמשלמים לו מראש הוא למעשה מפוצה ביתר כי הוא מרוויח גם את ה ריבית השנתית בשעור 3% על 240,000 .₪ כאן באה זכותו של הנתבע להנות מריבית זו כי הוא שילם מראש. כדי לאזן נעשה חישוב היווני. כלומר ההפסד החודשי לא יוכפל ב 240 אלא לפי מקדם היוון (הלוקח בחשבון "רווח" ריבית של 3%) המחושב אקטוארית בטבלה אקטוארית שמכונה טבלת היוון. כך בדוגמא אותה הבאנו יוכפלו 2000 ₪ לפי טבלת ההיוון ל 240 חודשי עתיד ב 180.3109 ולא ב .240 התוצאה תהיה 360,621 .₪ כלומר כמעט 120,000 ₪ פחות מהכפלה ישירה. זהו ההיוון שלפיו מחושבים פיצויי העתיד כסכום חד פעמי המשולם מראש.
חוות הדעת האקטוארית:
זו חוות דעת מתימטית הנערכת ע"י חברות הביטוח ע"י מתימטיקאים יעודיים המכונים אקטוארים. חוות דעת אלו מחשבות את הניכויים וההפחתות של גמלאות הביטוח הלאומי (וגם גמלאות אחרות) מהפיצויים. גם הגמלאות החודשיות האלה מהוונות לפי טבלאות ההיוון שעליהם דיברנו קודם . עדיין מדובר בחשבון אריתמטי לא פשוט שרק אקטואר מסוגל לבצעה נכון. חוות דעת אלו מוגשות לבית המשפט כדי לאפשר לשופט לבצע נכון את חישוב ההפחתות. בתיקי נזיקין גדולים יש חשיבות עליונה לבדיקה מקצועית של חוות דעת אלו כי מדובר בניכויים של מיליוני שקלים מסכום הנזק. די שהאקטואר מטעם חברת הביטוח "יטעה" במיליון ₪ ואלה ינוכו ביתר מהפיצויים. מדובר בידע משפטי עמוק שמהווה עוד סיבה להיות מיוצג ע"י עו"ד מקצועי בתחום.
נכתב ע"י עו"ד אריאל פרויליך
שאלות ותשובות בתחום פיצויים בגין נזקי גוף עקב תאונות דרכים
כן. הפיצוי מוגבל בשליש השכר הממוצע במשק, מופחת מס עד 25%, ופיצוי על כאב וסבל מוגבל לכ־180,000 ₪ בנכות מלאה ולכ־50,000 ₪ במוות.
החוק קובע פיצוי לא ממוני קבוע של כ־50,000 ₪ על עצם הפטירה. מעבר לכך, התלויים זכאים לפיצוי כספי על נזקי ממון – בהתאם להכנסות המנוח, גילו, ותמיכתו במשפחה.
כן, אבל רק בתביעת נזיקין רגילה נגד מי שגרם לתאונה ברשלנות. עליו להוכיח אשמה, ואם ייכשל לא יקבל פיצוי. היתרון – אין מגבלות הסכומים של חוק הפיצויים.
במקרים כאלה נכנסת לפעולה "קרנית" – קרן שהוקמה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ומשותפת לכל חברות הביטוח. הפיצוי מקרנית זהה לפיצוי מחברת ביטוח רגילה.
נהגים ברכב ללא ביטוח תקף, כולל חסרי רישיון או בעלי רכב שלא חידשו ביטוח. במקרים כאלה ניתן לפנות רק בתביעת נזיקין נגד רשלן אחר, ואם אין רשלן – לא יהיה פיצוי כלל.
הפיצויים נקבעים בעיקר לפי אחוזי נכות שקובעים מומחים רפואיים ניטרליים או ועדות רפואיות רשמיות. ככל שאחוזי הנכות ותפקודם גבוהים יותר – כך גובה הפיצוי גדל.
מאמרים נוספים בתחום נזקי גוף עקב תאונות דרכים
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים: האם קביעת מומחה רפואי מטעם בית המשפט ניתנת לשינוי?
החוק בישראל מאפשר לנפגעי תאונות לתבוע את נזקיהם מן הגורם האחראי לתאונה. גורמים אלו שונים ומגוונים. לדוגמא, נפילה במדרגות משובשות תהווה לרוב עילת תביעה נגד
תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה – האם כדאי לעמוד בפני ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי?
תאונת דרכים שארעה בדרך לעבודה, בזמן העבודה או בדרך חזרה מהעבודה, הינה "תאונת עבודה", המזכה את הנפגע הן בתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי והן בפיצויים מחברת
אדם נפצע בתאונת דרכים – האם ייתכן שלא יקבל מחברת הביטוח את מלוא הפיצוי המגיע לו בעקבות תאונת דרכים?
אדם נוהג ברכבו, ונפצע בתאונת דרכים בדרכו לעבודתו. נגרם לו שבר ביד, הוא נותר עם נכות ועם מגבלה קבועה לכל ימי חייו, והוא מגיש תביעה
הבעייתיות בהגדרת אופניים וקורקינט חשמליים כ"רכב מנועי" וכגורם לשלילת הזכות לפיצויים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים
הגדרת "רכב מנועי" בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים" (להלן: "החוק" או הפלת"ד) חוק הפלת"ד שחוקק בשנת 1976 הוא חוק סוציאלי שנותן זכות לקבלת פיצויים לכל
ביטוחי סחר- ביטוח חובה המבטח אדם ספציפי ולא כלי רכב
ההגיון הביטוחי בביטוח חובה רגיל החוק בישראל הפך את ביטוח נזקי הגוף של משתמשי ונפגעי כלי הרכב לחובה חוקית. כל בעל רכב או מחזיק בו,
האם אדם שאחד מקרוביו נפגע בתאונה זכאי לפיצוי?
הנחת יסוד בדיני הנזיקין היא, שאדם חייב לפצות את הנפגע הישיר על נזק גוף שהוא גרם לו עקב מעשה רשלני. כל דוקטרינת הרשלנות הנזיקית, מבוססת על שתי מילים עיקריות: מבחן הציפיות.