הגב' ט. בת 26 חצתה כביש במעבר חצייה ונדרסה. נגרמו לה חבלות יבשות והיא אושפזה ליום אחד ושוחררה. לאחר אותה תאונה החלו להופיע מגבלות, כאבים וחרדות.
מצבה החמיר ונאלצנו להגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בתל – אביב. במסגרת זו בדקו אותה מומחים מטעם בית המשפט בתחומי האורתופדיה, הנוירולוגיה, הפה ולסת, א.א.ג ובתחום הנפשי. בסופו של דבר נקבעו לה 48% נכות.
בימים אלו הסתיימה תביעתה בפשרה של 1,300,000 ש"ח.
רצ"ב פסק – הדין המאשר את הסכם הפשרה.
במרץ 2018 נדרסה הולכת רגל אישה בת 40, רואת חשבון במקצועה, ונפצעה קשה. עקב סירוב חברת הביטוח של הרכב הדורס לפצות בשעור המגיע, עורך דין תאונות דרכים ממשרדנו, הגיש תביעה לבימ"ש המחוזי בת"א.
מומחים של בית המשפט העריכו את נכות התובעת הכוללת בשיעור 47% שמורכבת מנכויות אורטופדיות, פלסטיות ונפשיות. לאור שכרה הגבוה של התובעת והפגיעה במקצועה כרואת חשבון הסתיימה התביעה בפשרה כוללת של 4,750,000 ש"ח.
רצ"ב פסק – הדין.
באוקטובר 2018 נדרסה התובעת בעת חציית כביש בגבעתיים. לא נגרמו שברים אולם היו חבלות נרחבות, שטפי דם, צלקות וטלטלה של עמוד השדרה. התובעת רואת חשבון במקצועה ומאז התאונה מתקשה לתפקד כמו שהייתה לפני התאונה. עורך דין תאונות דרכים ממשרדנו, ייצג אותה בבית המשפט מול חברת הביטוח של הרכב הפוגע. חברת הביטוח טענה, שבגלל שלא נגרמו שברים או נזק גופני מהותי, אין מקום לפיצויי גבוה. בית המשפט מינה 3 מומחים רפואיים בתחומי האורטופדיה, הפסיכיאטריה והנוירולוגיה, שהעריכו נכות של 17%.
התביעה הסתיימה בפשרה בסל 520,000 ש"ח. רצ"ב שטר סילוק.
בספטמבר 2014 חצתה התובעת כביש במעבר חצייה בעפולה. לפתע פגע בה נהג קטנוע, הפיל אותה ופצע אותה. הנהג עמד בצד עם הקטנוע ליד מקום התאונה וטען שהוא נקלע לשם כאחד מעוברי האורח הסקרנים שראו את נפילתה של התובעת אבל בשום אופן הוא לא היה מעורב בתאונה.
חברת הביטוח "הפול" מיהרה לאמץ את גרסתו. עקב התעקשותה של חברת הביטוח וסירובה לשלם פיצויים, עורך דין תאונות דרכים מטעמנו נאלץ לנהל את התביעה בביהמ"ש המחוזי בת"א. במשפט העידו עדים, חוקרי משטרה ומומחי תעבורה.
לבסוף, בהמלצת בית המשפט, שלא קיבל את טענות חברת הביטוח, הסתיימה התביעה בפשרה של 730,000 ש"ח מעבר לתשלומי המוסד לביטוח לאומי.
רצ"ב הסכם פשרה.
בספטמבר 2017 נדרס למוות קשיש בן 81 בזמן שחצה כביש. עקב היותו נכה ומוגבל עוד לפני תאונת הדרכים, סירבה חברת הביטוח של הרכב הדורס לפצות את עזבונו על אבדן כושר השתכרות. חברת הביטוח הסכימה לשלם בעיקר את הנזק הלא ממוני (כאב וסבל), שבמקרה שלו הסתכם, לפי נוסחה קבועה בחוק בכ-40,000 ₪.
ייצגנו את יורשי הנפטר בתביעה שהוגשה בבימ"ש השלום רמלה. מומחה רפואי שמונה העריך שתוחלת חיי הנפטר בהתחשב במצבו הרפואי לא עולה על 3.5 שנים מיום התאונה.
הסתבר, שהמנוח ניהל משך שנים חברת יחיד, שהחזיקה בזיכיון לייבוא כלי עבודה כבדים מחברה ידועה מפינלנד. החברה הכניסה הכנסות גבוהות ביותר ממכירות. מיום מות המנוח הופסק הזיכיון וכל הכנסות החברה הפסיקו. חברת הביטוח טענה שאין אפשרות לפצות את היורשים עבור נזקים כלכליים אלה. בית המשפט חשב אחרת ופיצה את יורשי המנוח, חרף כל המגבלות שתוארו, בסכום כולל של כ- 600,000 ₪.
רצ"ב פסק – הדין.
ילידת 89' נפגעה בתאונת דרכים קשה ביותר בשנת 2019, אשר לאחריה הוריה קיבלו אפוטרופסות לצמיתות. בתיק מונו שישה מומחים ונקבעה לה נכות משוקללת בשיעור של 99%.
התיק התנהל במחוזי תל אביב בייצוג עורך דין תאונות דרכים ממשרדנו והסתיים בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין בסכום של 4.7 מיליון ₪, מעבר לגמלאות המוסד לביטוח לאומי שהיו בסכום של ₪1.9.
הולך רגל בן 57 נדרס למוות ע"י אוטובוס ציבורי. השאיר אחריו אלמנה ו-3 ילדים בוגרים. חברת הביטוח סירבה לפצות את יורשיו בסכום המגיע בטענה שהמנוח היה סמוך לפנסיה והפסדי התלויים נמוכים. לאחר ניהול משפט נפסקו ליורשיו פיצויים בסכום גבוה של 2,770,000 ש"ח לפני הפחתת תגמולי ביטוח לאומי.
גופת המנוח נמצאה מרוסקת, דרוסה למוות על פסי רכבת סמוך לצומת לוד. נהג הקטר הדורס העיד שהמנוח נשכב לאיטו ולנגד עיניו על פסי הרכבת מרצונו ולא ניתן היה לעצור את הרכבת ולהימנע מהדריסה, ואז לא מגיע פיצויי לאדם שהתאבד. טענתנו הייתה שהמנוח לא התאבד אלא נדרס ע"י הרכבת במהלך הליכה שביצע מידי יום ביומו באותו מקום. ייצגנו את יורשי המנוח בהליך משפטי מורכב וממושך. בסופו של דבר דחה בית המשפט את טענות חברת הביטוח שמדובר בהתאבדות וקיבל את תביעתו ומשפחתו פוצתה.
באוגוסט 2019 נדרסה הגב ס. – צעירה בת 28 במעבר חצייה ברח' חיל התותחנים בראשל"צ. התאונה הייתה גם תאונת עבודה. עורך דין תאונות דרכים ממשרדנו ייצג את הגב' ס. בוועדות הביטוח הלאומי וגם בתביעה מול חברת הביטוח של הרכב הדורס. היא קיבלה 24% נכות לצמיתות וגמלה חודשית לכל חייה. באפריל 2022 ניתן ע"י כב' השופט גוטליב מביהמ"ש המחוזי רמלה, פס"ד המאמץ הסכם פשרה בסך של 340,000 ₪ מעבר לתגמולי הביטוח הלאומי. רצ"ב פסה"ד.
אדם שהגיע לתדלק את רכבו בתחנת דלק ועמד ליד משאבת הדלק, נדרס ע"י רכב ונפצע ברגלו. נהגת הרכב הדורס ונוסע ברכב גרסו שהם בכלל לא פגעו באותו אדם ובעצם הוא מעד ונפל בלי שום קשר לרכב שלהם. חברת הביטוח נתפסה לאותה גרסה וסירבה בתוקף לשלם לנפגע פיצויים. המקרה הגיע לבית המשפט והתובע יוצג ע"י עורך דין תאונות דרכים ממשרדנו. העד הראשון היה בעל תחנת הדלק שהעיד כי ראה את הרכב דורס את הנפגע. אולם, הוא לא ראה את ההתרחשות בשטח, אלא בסרט של מצלמת האבטחה שהוצבה בתחנת הדלק, סרט אשר נמחק בסמוך לתאונה ולא ניתן להציגו. בית המשפט קיבל את העדות הבלתי ישירה ולא מצא הבדל בין מראה עיניים ישיר לבין מראה עיניים של סרטון האבטחה שכבר לא ניתן להציגו. חברת הביטוח חזרה בה מהכחשתה ושילמה את הפיצוי המגיע לתובע.
אשה בת 52 החנתה רכב וירדה ממנו כדי להוציא תיק מתא המטען. תוך כדי ירידתה מהרכב נפלה ונפצעה. המחלוקת הייתה האם מדובר בתאונת דרכים, שאז מבטחת הרכב צריכה לשאת בפיצוי, או האם מדובר בנפילה עקב מפגע בשטח עירוני, ואז העירייה צריכה לפצות. בפסק-דין תקדימי נקבע כי נפילה בזמן ירידה מהרכב, גם כשהסתיימה הנסיעה – עדיין נחשבת תאונת דרכים, והפיצוי הוטל על חברת הביטוח של הרכב. במסגרת זו, פוצתה התובעת בסכום כולל של כ-.250,000 ₪.
נפילה של אשה מבוגרת במרכז מסחרי בקריית גת, עקב מדרגות שבורות. המדינה טענה כי היא אינה חייבת לפצות, שכן חרף היותה הבעלים הרשמי של המקום, היא לא בנתה את המדרגות, ואין לה כל קשר וזיקה למקום. בית-המשפט דחה טענה זו, וקבע שדי בכך שהמקרקעין רשומים במרשם המקרקעין על-שם המדינה, והמדינה היא הבעלים הרשום של המקרקעין – כדי להטיל עליה חבות לפצות כל נפגע בתחום זה, גם אם האתר נבנה או מתוחזק על-ידי גוף אחר, וגם אם אותו גוף מנהל ושולט במקום משך שנים רבות. לפיכך, הוטלה החבות לפצות את הנפגעת הן על המדינה והן על המחזיקים בפועל.
חיוב עיריית תל-אביב בפיצויים לאישה בת 69, שנותרה עם 15% נכות, עקב נפילה על מדרכה משובשת.
דיון בחבות של "שופרסל" לפיצוי לקוחה שנפגעה עקב החלקה ונפילה בשטח החנות.
נפגעת ילידת 1944, פנסיונרית שאינה עובדת, נדרסה על ידי רכב ונותרה עם 100% נכות ומאושפזת עד יומה האחרון במוסד סיעודי. חברת הביטוח טענה כי אשפוז במוסד הסיעודי נגרם רק חלקית עקב תאונת הדרכים, ולכן אין עליה לשלם את מלוא עלותו. כמו כן, טענה חברת הביטוח כי עצם האשפוז במוסד הסיעודי כולל בתוכו את מלוא הטיפולים והתרופות להם זקוקה הנפגעת, ואין להוסיף על דמי האשפוז סכומים נוספים. בית המשפט המחוזי דחה טענות אלה וחייב את חברת הביטוח לשלם את מלוא עלות האשפוז וכן תוספת בגין עלות טיפולי פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת ועזרת בני משפחה בתוך המוסד הסיעודי. בסך הכל נפסק סכום כולל של כ-.3,300,000 ש"ח.
בית-המשפט קיבל תביעת תלמידה כנגד בית-ספר תיכון, בגין רשלנות בניהול בחינת בגרות בספורט, אשר בוצעה על משטח מזרונים אשר לא היו מחוברים אחד לשני כראוי, וכתוצאה מכך החליקה התובעת בזמן ביצוע תרגיל ונפצעה בכתפה. התלמידה פוצתה בכ-.150,000 ש"ח, בגין 7.5% הנכות אשר נותרו לה עקב פציעתה.
