אסון מירון – מי יפצה את הנפגעים ובכמה?
אסון מירון – מי יפצה את הנפגעים ובכמה? פורסם בכלכליסט
אסון מירון – מי יפצה את הנפגעים ובכמה? פורסם בכלכליסט
הידבקות במחלה ויראלית לא תמיד מוכרת בביטוח לאומי כתאונת עבודה, או נחשבת עילה לתביעת נזיקין,
אך מה קורה כשמדובר במגיפה? במאמר זה מפרט עו"ד אריאל פרויליך על משמעות הקורונה בדיני נזיקין.
עו"ד אריאל פרויליך התראיין בגלי צה"ל בנוגע לפסק הדין החשוב של בית המשפט העליון אשר הכריע בשאלה – האם יש להגדיר אופניים וקורקינט חשמליים כ״רכב מנועי״. האזינו לתכנית >>> https://frofar.co.il/wp-content/uploads/2020/10/אריאל-אופניים-2-4.mp3
החוק בישראל מאפשר לנפגעי תאונות לתבוע את נזקיהם מן הגורם האחראי לתאונה. גורמים אלו שונים ומגוונים. לדוגמא, נפילה במדרגות משובשות תהווה לרוב עילת תביעה נגד
בתביעת נזיקין שהוגשה, מכבי חיפה ושחקנה לשעבר רובן ראיוס יפצו את הכדורגלן רפי דהן וישאו באחריות על סיום הקריירה שלו כשמספרים לנו על שופט שמחליט
תאונת דרכים שארעה בדרך לעבודה, בזמן העבודה או בדרך חזרה מהעבודה, הינה "תאונת עבודה", המזכה את הנפגע הן בתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי והן בפיצויים מחברת
במאמרנו זה ננסה לתת הסבר בדבר מהות הפשרה בתביעות נזקי גוף, שיקולים, יתרונות וחסרונות. בישראל מתנהלות אלפי תביעות לפיצויים עבור נזקי גוף. חלקם בהתכתבות מול
תפקיד הרפואה הוא לרפא חולים, למנוע תחלואה ולהציל חיים. כל פעולה רפואית או אבחנה רפואית נועדה לעזור לחולה ולרפא. אז מה ההצדקה להגיש כנגד צוות
אדם נוהג ברכבו, ונפצע בתאונת דרכים בדרכו לעבודתו. נגרם לו שבר ביד, הוא נותר עם נכות ועם מגבלה קבועה לכל ימי חייו, והוא מגיש תביעה
הגדרת "רכב מנועי" בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים" (להלן: "החוק" או הפלת"ד) חוק הפלת"ד שחוקק בשנת 1976 הוא חוק סוציאלי שנותן זכות לקבלת פיצויים לכל