תביעת רשלנות רפואית

תפקיד הרפואה הוא לרפא חולים, למנוע תחלואה ולהציל חיים. כל פעולה רפואית או אבחנה רפואית נועדה לעזור לחולה ולרפא. אז מה ההצדקה להגיש כנגד צוות רפואי (רופאים, אחיות, בתי חולים ועוד) תביעות נזיקין בגין מה שנקרא "רשלנות רפואית". ננסה להשיב באופן תמציתי.

הרפואה ממומנת מהקופה הציבורית. כל אזרח למעשה משלם מכיסו סכומים לא מבוטלים עבור רפואה. זכותו לקבל תמורה עבור כספו. רשלנות של רופא במתן שירות רשלני לחולה יכולה להתבטא במעשה או במחדל. מרבית הרשלנות הרפואית היא במחדל. אי איבחון תחלואה במועד, עיכוב במתן טיפול מונע או מציל חיים, אבחנה רשלנית, אלה למעשה עיקרי הרשלנויות. מדובר בפעולות רפואיות ידועות ומקובלות, שמסיבה כלשהי לא נעשו, וכתוצאה מכך נגרם לחולה נזק בלתי הפיך. לחולה, שבמרבית המקרים מזדמן לראשונה או בנסיבות ייחודיות לבתי חולים או לרפואה הכללית, מגיעה תשומת לב, והפעלת שיקול דעת רפואי מקצועי ומקובל.

מניעת זכות זו מהחולה, וגרימת נזק בריאותי ישיר או עקיף עקב מחדל כזה מצדיק ללא ספק תביעת רשלנות רפואית מהמערכת.

קיימת גם רשלנות רפואית במעשה. מתן טיפול רשלני תוך התעלמות ממידע רפואי מקובל. תרופה מסוכנת, פעולה פולשנית לא נכונה, טיפול שמתעלם מגורמי סיכון, גם מקרים כאלה נמנים במסגרת רשלנות רפואית.

יש לזכור, שהרפואה אינה מבטיחה ריפוי מוחלט. במקרים רבים הרפואה לא מצליחה לרפא. כל אותם מקרים אינם בגדר רשלנות רפואית. ישנם מקרים רבים בהם שיטת ריפוי מסוימת ומקובלת נכשלת, ושיטה אחרת, מקובלת גם היא, מצליחה. גם כאן, אין רשלנות. טעות רפואית שמבוססת על פרקטיקה מקובלת, גם אם היא גרמה לחולה נזק, אינה בגדר רשלנות רפואית.

הוכחת המחדל או המעשה הרשלני אינה מספיקה כדי להוכיח רשלנות רפואית. יש צורך להראות קשר סיבתי ברור בין הרשלנות והנזק. קיימים מקרים שבהם אכן בוצעו מחדלים או פעולות רשלניות. אולם, לא הם גרמו להדרדרות המצב הרפואי. בין אם היתה רשלנות ובין אם לאו, החולה היה מגיע לאותו מצב. גם במקרים כאלה אין עילה לתביעת רשלנות רפואית. כלומר מצד אחד היתה רשלנות, אולם לא הרשלנות הזאת גרמה לנזק. העדר קשר סיבתי מובהק בין הרשלנות לנזק אינה מאפשרת תביעה ופיצוי.

עד כאן ההגיון הכללי. נעבור לפרקטיקה. בעיקרון כל המערכת הרפואית (רופאים בתי חולים ופרסונל עזר) מבוטחים בחברות ביטוח. לכן, מי שבעצם משלם את הפיצויים אלו חברות ביטוח שמבוטחות גם על ידי מבטחי משנה. גם אם החזית המשפטית היא כנגד רופא או מוסד רפואי, הגוף המשלם והגוף שלמעשה מנהל את ההליך המשפטי הוא חברת ביטוח. לכן, יש לרופא הנתבע או לבית החולים, במרבית המקרים השפעה לא גדולה על ניהול ההליך (מלבד מתן עדות או מתן הסבר לארועים).

כל תביעה משפטית על רשלנות רפואית חייבת להיות מבוססת על חוות דעת רפואית של מומחה מתאים אשר מסביר את הרשלנות, את הקשר הסיבתי ואת הנזק. לעיתים, במקרים מסוימים דרושות כמה וכמה חוות דעת כאלה. מדובר בעלות כספית לא מבוטלת, מעין השקעה שהתובע חייב להשקיע כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית. ללא חוות דעת רפואית תומכת לא ניתן להגיש תביעה. במידה והתובע זוכה ההוצאות האלה מוחזרות לו.

מדובר בהליך משפטי שדורש ניסיון רב, מיומנות, סבלנות ויכולת ניהול ליטיגציה קשה, חקירת מומחים, הבנה בחומר הרפואי ויסודיות רבה. ההליך מנוהל כנגד עורכי דין מנוסים המייצגים את הנתבעים. כנגד התובע מתייצבים מומחים רפואיים מטעם הנתבעים, אשר שוללים את הרשלנות ואת הקשר הסיבתי. יש לקחת בחשבון את כל אלה, ולהבין שניתן להפסיד תביעה כזאת, לא לקבל פיצוי ולהפסיד גם את המימון.

המשרד שלנו מתמחה בניהול הליכים כאלה מזה שנים. השכר שלנו נגבה באחוזים מהתוצאה. אנו נעזרים במיטב המומחים הרפואיים, הטכניים, הכלכליים, ויש לנו ניסיון עצום בליטיגציה. אנו בקיאים בתקדימים המשפטיים הרבים שקיימים בתחום זה, ומתמודדים כנגד מיטב עורכי הדין בכל הערכאות בתחום הזה. למשרדנו תקדימים רבים בתחום הרשלנות הרפואית כפי שניתן לראות באתרנו.