להלן סיפור המקרה:

1. הגב' א' נפגעה בתאונת דרכים בשנת 2014, במנגנון של טלטלה צווארית.
2. מאחר והתאונה הייתה "תאונת עבודה" היא פנתה למוסד לביטוח לאומי ונבדקה ע"י ועדות רפואיות, שקבעו שלא נותרה לה נכות.
3. ההתנהלות מול הביטוח הלאומי היתה שערוריתית לכל אורכה. 
4. מומחה מיוחד בתחום הריאומטולוגיה של המוסד לביטוח לאומי שבדק את הנפגעת קבע שיש לה 10% נכות. הועדה המסכמת שבה ישב אורטופד, פשוט לא קיבל את קביעת הראומטולוג והחליט על דעת עצמו שאין נכות. באופן דומה, אותו אורטופד גם שלל את זכותה של התובעת להיבדק ע"י פסיכיאטר, ולמעשה סתם את הגולל על כל תביעותיה והשאיר אותה במצב של 0% נכות, ללא זכות לפיצוי לא מהביטוח הלאומי ולא מחברת הביטוח.
5. מסכת ההתעללות לא הסתיימה. על קביעת הועדה מדרג ראשון הוגש ערעור. בועדת הערערים ישב ראומטולוג אשר קבע כי אין לתובעת נכות. הסתבר שאותו ראומטולוג ממש, ישב שבועות ספורים לפני כן כפוסק רפואי בועדה של ביטוח פנסיוני, שם בדק את אותה תובעת וקבע כי עקב מצבה הרפואי יש לה אי כושר של 50%. אותו מומחה שכח ככל הנראה שהוא בדק את אותה גברת לפני כן, ורק ביושבו בועדת ביטוח לאומי קבע כי אין לה נכות בכלל.
6. מדובר היה בהתנהלות שערוריתית של המוסד לביטוח לאומי.
7. במצב זה למעשה לא מגיע לה כמעט כל פיצוי מחברת הביטוח של הרכב שבו נסעה.
8. חרף זאת, הוגשה תביעה לבית המשפט בטענה שהוועדות של הביטוח הלאומי טעו ופעלו בחוסר תום לב מוחלט.
9. בית המשפט קיבל טענה זו ולמעשה פסל את קביעות הביטוח הלאומי ומינה מומחים רפואיים מטעמו.
10. לבסוף, הוכרה א' כנכה בשיעור 28%.
11. חב' הביטוח טענה לכל אורך הדרך כי אין לתובעת נכות כלשהי, כפי שקבע המוסד לביטוח לאומי.
12. הש' שי מזרחי (שלום תל אביב) לא קיבל טענה זו ופסק לתובעת פיצוי כולל של כ-800,000 ש"ח.
13. א' לא הסתפקה גם בכך, והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
14. הערעור התקבל בחלקו ונפסק לה פיצוי נוסף בסך של 115,000 ש"ח.
15. הפיצוי הכולל בתיק הסתכם בסך של כ-900,000 ש"ח 
16. ניהול המשפט ע"י משרד עו"ד נזיקין פרויליך פרחי, הניב תוצאה גבוהה ביותר בתיק שהתחיל למעשה ללא נכות, ושאילו לא נוהל כפי שנוהל היה מזכה את א' בכמה אלפי שקלים בודדים.