רשלנות רפואית באבחון - חשיבות האבחון המיידי:
חלק גדול מתביעות הרשלנות הרפואית מוגשות על איחור באבחון תחלואה או איחור בזיהוי הידרדרות רפואית.
ההנחה המקדימה היא, שככל שמחלת החולה מאובחנת מוקדם יותר גדלים סיכויי הריפוי. פער הזמנים בין ההזדמנות הראשונה שבה יכולה הייתה התחלואה להתגלות, לבין תחילת הטיפול במחלה, הוא קריטי לריפוי החולה, ולשאלה אם יש או אין רשלנות רפואית בעצם איחור באבחון. נתייחס בקצרה לסוגי האבחון המאוחר ולחשיבות הוכחת הקשר הסיבתי בין איחור באבחון ובין עצם התחלואה והחמרתה.
גידולים ממאירים - רשלנות רפואית באבחון:
אבחון מוקדם ככל האפשר של גידולים סרטניים הוא שלב עיקרי בריפוי המחלה. ככל שהגידול קטן יותר ולא מפושט, או אפילו צפוי, כך גדל הסיכוי לריפוי ולמניעת טיפולים קשים. אבחון מדויק ומהיר יכול להתבסס על תלונות החולה, על בדיקתו הפיזית, על פענוח נכון של בדיקות הדמיה, על תשומת לב והתייחסות נכונה למדדי בדיקות.
אדם התלונן משך 8 חודשים אצל רופא המשפחה על כאבי בטן, חולשה, עצירות. רופא המשפחה טיפל בטיפול תרופתי למניעת כאב ובתרופות מונעות עצירות. רק לאחר 8 חודשי טיפול הופנה החולה לבדיקת הדמיה יסודית והתגלה גידול גדול במעי.
הגידול דרש טיפולים כימותרפיים, הקרנות, יציאות דרך סטומה וניתוח. הטענה היא, שאילו רופא המשפחה היה שולח את החולה 8 חודשים קודם לבדיקות ההדמיה היה הגידול מתגלה קודם ואז עדיין היה קטן יותר, ניתן היה להסירו בקלות, רוב הטיפולים היו נמנעים והריפוי היה מוחלט.
אם האיחור באבחון היה רשלני, וחורג מאמת המידה של הרפואה המקובלת, ובתקופת השיהוי הגידול התרחב יש לנו תביעת נזיקין על רשלנות רפואית עם סיכויי הצלחה טובים.
במקרים כאלה, המוסד הרפואי טוען להגנתו מגוון טענות חוזרות על עצמן. הטענה הראשונה היא, שתלונות החולה בזמן אמת לא הצדיקו הפנייה לבדיקות מעמיקות יותר. אם נשלח כל נבדק שמתלונן על כאבי בטן או ראש לבדיקות הדמיה מורכבות ויקרות עם קרינה או לבדיקות דם, הרפואה תתייקר ותעסוק בבדיקות סרק מיותרת.
הטענה השנייה היא, שגם אם היה אחור באבחנה מתחילה החובה להפנות לבדיקות משלב מאוחר יותר משלב התלונה הראשונה, וגם אם היו מקדימים את מתן הטיפול הנכון המצב הרפואי לא היה משתנה.
יש כאן הרבה מידתיות ושאלה מה הן אמות המידה של הרפואה המקובלת ומה מצופה מרופא סביר לעשות. לא כל אחור מהווה רשלנות רפואית באבחון.
ניהלנו מקרים של אבחון מאוחר של סרטן אשכים אצל צעיר שהתלונן משך חודשים על כאבי אשכים ונפיחות ולא זכה להתייחסות עד גילוי מאוחר של גידול באשך שהצריך ניתוחים וכימותרפיה. או צעיר עם תיק רפואי עמוס תלונות ובדיקות דם שהראו סטיות עקביות משך שנים שלא טופלו ולא קיבלו התייחסות עד שהתגלתה מחלת כלי דם קשה. כך למשל מקרה של תלונות על כאב מקרין בזרוע שמאל שקיבל טיפול אורטופדי בזמן שסבל ממחלת לב קשה. ועוד מקרים דומים. כל אלו מהווים רשלנות רפואית באבחון מאוחר של תחלואה קשה.
אבחון מאוחר של הדרדרות קשה עקב דימום פנימי או חסימה:
אדם מפונה לבי"ח עקב כאבי ראש או חבלת ראש או בלבול או סחרחורת או כאב בטן עז או כאבי חזה או קוצר נשימה. החולה מופנה למעקב בביה"ח עם טיפול משמר, מעין השגחה באישפוז, אבל ללא בדיקות מעמיקות או ברור נוסף. לבסוף החולה מתמוטט בביה"ח ורק אז מתחילה המהומה סביבו, החייאה ניתוחים וכד'. עד אותו רגע הכל רדום ומתנהל בעצלתיים. מסתבר שהחולה סבל מדימום פנימי מסיבי שדימם לתוך חלל הבטן או המוח או מחסימת עורק. פעולה פולשנית מהירה כמו ניתוח ניקוז או החדרת סטנט עשויים היו למנוע המשך ההדרדרות. האחור באבחון משך שעות יקרות, הביא את החולה למצב של אי אספקת דם למוח ונכות נוירולוגית או קרדיאלית קשה לכל החיים.
טענות ההגנה המקובלות במקרים אלה הן שהחולה לא הראה כל סימני מצוקה בזמן אמת ולא הייתה כל סיבה לתת לו טיפול חריג. וגם אילו היו מאבחנים מצוקה מוקדם יותר הנזק לא היה נמנע.
ייצגנו יולדת שלאחר הלידה המשיכה להתלונן משך שעות על כאבים עזים בחדר ההתאוששות. לא טופלה ולא צולמה ולא נבדקה. לבסוף התמוטטה ונאלצה לעבור החייאה ואז התגלה דימום פנימי מסיבי. היולדת נותרה נכה במצב סיעודי לכל חייה. ילד בן 10 שהגיע לבי"ח עם תלונה על מכה בראש כאבי ראש הקאות וסחרחורת. הוא הושאר למעקב בביה"ח בלי שום הוראות מיוחדות. לאחר כמה שעות התמוטט ואז כבר רצו לטפל לצלם לנתח. הסתבר שהילד סבל מדימום מוחי פנימי שלאט הציף את המוח עד התמוטטות. אילו אובחן בזמן היה הדימום מנוקז מיידית והילד היה משתחרר ללא כל נזק. בפועל הילד נותר נכה קשה סיעודי לכל חייו.
ייצגנו מקרים בהם היו סימנים מובהקים של אירוע מוחי או התקף לב ולא אובחנו בזמן אמת ולא טופלו בחלון ההזדמנויות המוגבל שקיים במקרים כאלו. עקב האחור נותר נזק עצום לצמיתות. ייצגנו צעירה שהגיעה לבי"ח עם חום גבוה וסימפטומים מוזרים שלא מתאימים לשפעת רגילה. הצעירה אושפזה ומצבה המשיך להחמיר עד שהחלה להשתתק. אז כבר בוצעו כל הבדיקות והסתבר שסבלה מחיידק טורף שאילו אובחן בזמן הייתה מקבלת טיפול אנטיביוטי ייעודי ויוצאת מביה"ח בריאה לגמרי ולא במצב של שיתוק כל חלק גופה התחתון.
כנגד כל אלו נטענות טענות ההגנה שהסימפטומים בזמן אמת לא הראו סימני סכנה ולא הצדיקו מתן טיפול רפואי חריג.
נושא רשלנות רפואית באבחון:
הרפואה אינה מסוגלת לרפא הכל. יש מצבים שבהם הרופא המיומן ביותר לא אמור לאבחן תחלואה קשה שמסתתרת מאחורי חזות רגילה. לכן הרופא המאבחן חייב להיות קשוב לתלונות. קשוב לסוג התלונה ולמשך התלונה ובעל ידע רפואי.
פעם אמר מנהל מחלקה פנימית בבית חולים ידוע בבית המשפט במהלך חקירה נגדית בתיק רשלנות רפואית: "כל עוד אני מבין את המחלה אני רגוע. ברגע שאני לא מבין אותה אני מודאג". כך במשפט אחד הגדיר את החובה הרפואית.
לא מבחן התוצאה הוא המדד העיקרי לרשלנות. מבחן התוצאה יכול לעזור בשחזור הסימפטומים בחכמה שלאחר מעשה. אבל הקובע הוא מבחן הסבירות של התגובה הרפואית למצב בזמן אמת.
מבחינה רפואית השאלה היא: מה בעצם נקבע כסטנדרט רפואי מקובל בטיפול במקרים דומים. למרבה הפלא גם זה לא מדע מדויק. מומחים רפואיים מטעם שני הצדדים, פרופסורים מכובדים, מביעים בבית המשפט דעות סותרות לגמרי בעניין זה שאמור להיות די ברור.
רשלנות רפואית היא טענה קשה. בעצם זו מין הטלת אשמה על רופא או צוות רפואי, על כשלון רשלני לרפא חולה. ההנחה היא, שהרופא אמור לטפל בחולה טיפול מיטבי. בתי המשפט בודקים את השאלה הזאת במשקפיים של רפואה חדשנית ועדכנית. הנטל להוכיח רשלנות רפואית מוטל על החולה ולא מספיק להראות את עצם מתן הטיפול הרפואי והתחלואה התוצאתית.
עורך דין רשלנות רפואית המייצג בתיק חייב להראות לבית המשפט את הרשלנות בלשון רפואית ובהסבר רפואי ברור. לכן גם נקבע שכל תביעה על רשלנות רפואית שמוגשת לבית המשפט חייבת להיות מלווה בחוות דעת של מומחה רפואי.
שאלת הקשר הסיבתי:
כפי שכבר ציינתי הוכחת הרשלנות הרפואית לא מספיקה וצריך גם להוכיח קשר סיבתי בינה לבין הנזק.
כדי להסביר נושא זה אביא דוגמא. נניח שבבדיקת אם אר איי ראשונית של המוח של חולה שהתלונן על כאבי ראש קשים, לא נראה ממצא חריג ואותו חולה נשלח הביתה עם המלצה לטיפול תרופתי רגיל. רק בבדיקה מאוחרת כעבור חצי שנה, התגלה גידול במוחו. אולם אז הסתבר, שבעצם גם בפיענוח הקודם רואים את הגידול שפשוט לא אובחן בזמנו.
אי גילוי הגידול בבדיקה הראשונה יכול להוות רשלנות. אבל דרושה אבחנה נוספת והיא, שאילו הגידול בבדיקה הראשונה היה מטופל, הנזק ההמשכי היה נמנע. אם התשובה שלילית יש רשלנות רפואית אבל אין נזק תוצאתי. במקרה כזה אין עילה לתביעת רשלנות רפואית.
דוגמא זאת מסבירה את השלב השני של התביעה, שבנוסף לרשלנות הרפואית צריך להוכיח גם קשר סיבתי בינה לבין הנזק. רשלנות רפואית כשלעצמה בלי נזק לא מאפשרת תביעה.
הקשר הסיבתי הוא נושא רפואי נפרד כשלעצמו ולפעמים מתנהל בתחום רפואה שונה לגמרי מתחום הרפואה של הרשלנות הרפואית העיקרית. נחזור לדוגמא שהובאה. במקרה שהבאנו, הרשלנות הרפואית בפיענוח בדיקת ההדמיה היא במומחיותו של רנטגנולוג ושאלת הקשר הסיבתי היא על אונקולוג (מומחה לסרטן). כלומר כדי לבסס תביעה כזאת דרושות 2 חוות דעת בשני תחומי רפואה שונים לפחות.
איחור באבחון בגלל טעות רפואית:
יש מקרים שבו האבחון הנכון נעשה באחור בגלל אבחון קודם, שגוי, ועקב כך, נמנע מתן טיפול מידי מתאים.
במקרה כזה הוכחת הרשלנות הרפואית קשה יותר. כאן לא מדובר במחדל או זלזול או אדישות. במקרה כזה ניתן טיפול וניתנה תשומת הלב. כאן השיהוי נגרם עקב טעות רפואית או מתן טיפול לא מתאים בשלב הראשון. טעות רפואית אינה רשלנות רפואית. גם אם הטיפול השגוי המיידי שגרם לשיהוי, היה מוטעה אבל עדיין במסגרת הרפואה הסבירה, ייתכן ואין רשלנות רפואית .
לכן, קו הגנה מקובל כנגד תביעות רשלנות רפואית עקב שיהוי היא, שבזמן אמת ניתן טיפול סביר. גם אם בדיעבד הוכח שהטיפול לא היה מתאים וגרם לשיהוי, לא מדובר ברשלנות. טיעון הגנה כזה התקבל במקרים רבים ע"י בתי המשפט ותביעות נדחו.
טיפול מוטעה מיידי יכול להיות גם טיפול מזיק. כלומר לא רק בשיהוי מדוברן אלא גם בנזק ישיר. במקרים כאלה טענת ההגנה שניתן טיפול סביר, קשה הרבה יותר. הרופא חייב לשקול היטב מתן טיפול שעשוי להחמיר את המצב .
איחור בחוסר התייחסות לטיפול הנכון:
אם בזמן אמת ניתן טיפול סביר ומקובל, אבל מוטעה או לא מיטבי , צריך לבדוק אם הטיפול הנכון בכלל נלקח בחשבון. אם הטיפול הנכון נלקח בחשבון, נרשם, נשקל, נבדק, ונשלל, יהיה קשה להוכיח רשלנות רפואית. אם ניתן טיפול סביר ומוטעה, והטיפול הנכון בכלל לא נשקל ואין כל רישום שמאזכר אותו, סיכויי הצלחת התביעה גדלים.
לא כל טיפול תיאורטי שלא נקטו בו בפועל מחייב התייחסות או רישום. השאלה מידתית ושוב תלויה בדוקטרינה הרפואית המקובלת. גם על שאלה זו צריך להביא חוות דעת רפואית, והדעות בין הרופאים מטעם שני הצדדים חלוקות בשאלה זו.
לסיכום
נושא רשלנות רפואית באבחון מאוחר הוא אחד הגורמים העיקריים לתביעות רשלנות רפואית. האבחון המוקדם והנכון מציל חיים.
הרפואה המודרנית רואה חשיבות עצומה בנושא זה והמון מחקרים רפואיים עוסקים רק בו ובענפיו השונים.
אין ספק שתביעות הרשלנות הרפואית מחדדות את הנושא, מנערות את המערכת, ומעודדות רפואה ערנית יותר שכל אחד מאיתנו עשוי להזדקק לה.
אריאל פרויליך, עו"ד נזיקין
משרד פרויליך פרחי מהמובילים בתחום רשלנות רפואית
המלצות עורך דין רשלנות רפואית
מקצועיים ונחמדים, עזרו לי מאוד
טיפול בתביעה מול חברת ביטוח בגין תאונת דרכים, נפגעי גוף
משרד ע״וד פרויליך פרחי מומלץ מאוד. ניסים פרחי עו״ד מהשורה הראשונה מתמחה בנזקי גוף מאוד מקצועי וטוב.
משרד אמין אם שירות מצוין.ויחס חם ממליצה בחום
אני רוצה להודות למשרד עורך דין פרויליך פרחי על היחס האדיב במיוחד רוצא להגיד תודה לעורך דין שאנית המהממת על העבודה ועל התחשבות בתיק והתוצאה הנפלא אני ממליץ לכול אדם שמחפש עורכי דין זו הדרך הנכונה והאמינה שגורמת לכם להרגיש מאושרים ללא אכזבה 👌
בזמן שעו"ד שחר והצוות עשו עבודה נפלאה מול חברת הביטוח . אני יכולתי לטפל בעצמי ולהשתקם בראש שקט . ממש תודה לכם ❤💖❤💖
אחל'ה של שירות. אדיבות וסבלנות מעל ומעבר.
ממליצה על משרד עורכי הדין, מקצועיים ,יסודיים יחס והענות טובה. מציינת במיוחד את עוה"ד דליה אנג'ל.
משרד עורכי הדין הכי מקצועיים שיש . שרות מעולה
אלופים מספר אחת תודה רבה על הכל !
עו''ד יעיל ואיכותי
שלום טופלתי על ידי עו׳ד דליה קיבלתי שרות מעולה , לאורך על הדרך !! במסירות במקצועיות באדיבות. לאורך כל הדרך עד הסיום לשביעות רצוני המלאה,. ממליץ מאוד ומודה מקרה לב עלו והצליחו בברכה דוד כהן
משרד שעובד לא רק עם הראש גם עם ה❤
Very good law office I recommend
נחמדים , אמינים ומאוד מיומנים
עושים מעל ומעבר שירות מעולה יחס אדיב סובלנות מרובה
בעלי מקצוע מעולים. אמינות יושרה ויחסי אנוש. זמינים לכל שאלה. והעיקר דואגים ללקוח. תודה רבה רבה לכם.
עוד ברמה גבוהה
הגעתי למשרד בעקבות סיטואציה אישית שלא היה לי סיכוי להצליח בה. המשרד עזר לי ותמך בי עד לקבלת תוצאות הרבה יותר מהמצופ ה. וכל זה באדיבות, סבלנות והרבה מקצועיות.
משרד מדהים שמרגיע ומקשיב ונותנים הרגשה שהכל יהיה בסדר ועושים עבודה מאוד מקצועית. מודה לעו"ד ענת בלום על השירות המדהים ועל הליווי בתקופה לא קלה. תודה רבה.
מיקצוענים!!!! הרבה מעבר להבטחה ולציפיות תודה לנוי המקסימה.
מקצועיים. אמינים ישרים .תענוג לעבוד אתם
מס 1 בארץ . תותח על ויחס אישי
משרד נהדר ומקצועי
משרד רציני מאוד.קובעים פגישה מראש עם עו"ד מקצועי לתיאום ציפיות ואז חותמים על חוזה.שירות אדיב רציני ומהיר.יש מענה טלפוני של פקידות המשרד והתייחסות רצינית לכל פנייה.טיפלו לי בתביעה של אימי ז"ל בעקבות תאונת דרכים והשיגו תוצאות טובות.הייתי מרוצה מהשירות והיחס וממליץ בחום על המשרד.
משרד עורך דין הכי אלופים בארץ .
תודה רבה לרני פרוייליך על הטיפול המסור והנחוש בתביעת ת.ד שלי !
אחלה עורכי דיו עזרו לי מאוד ואני מרוצה מאוד
משרד מעולה ומקצועי. מומלץ.
בעקבות נפילה מגובה בעבודה תאונת עבודה הופנתי אליהם קיבלתי יחס מצויין עוד פרחי עושה את מלא המאמצים לתקתק הכל כמו שצריך עם ליווי צמוד כמובן השתלם לחכות התוצאה הייתה מעולה תודה לכם ותודה לעוד שחר מהמשרד
מס' 1 בתחום הנזיקין!
משרד נעים , שרות אישי ומקצועי.
צוות מקצועי שמתמחה בנזיקין. מעבר לציפיות.. מומלץ בחום
אדיבים, מנוסים ומקצוענים
הגענו אליו בעקבות המלצה, תאונת דרכים של הבת. קיבלנו שירות מצויין יחס אדיב מאד שירות מקצועי מכל עובדי המשרד ובפרט מעו״ד מירית יוגב המקסימה שעמלה להשיג פיצוי הולם ברצוננו להודות לכל הצוות וממליצים בחום מאיתנו משפחת אמויאל🌺
הכי טובים בתחום הנזיקין, מקצוענים, אמינים, יחס חם ואישי לכל לקוח, צוות מזכירות מעולה ואדיב שעוזרות בכל של הלקוח. מאוד מומלצים
ממליצה בחום! מקצועיות ללא פשרות
שירות מעולה, צוות מקצועי ומסור
משרד שהוא בית! הן לעובדיו והן ללקוחותיו! ממליצה בחום!!!!!❤
פסקי דין אחרונים בהם טיפלנו
ביה"ח לא זיהה בזמן דימום תוך מוחי שנגרם לילד בן 9, וחויב ע"י ביהמ"ש המחוזי בת"א לשלם פיצויים בשיעור של 9 מיליון ש"ח
בנובמבר 2013 שיחק ילד בן 9 בבית סבתו וסבו, נפל ונפגע בראשו. לאחר החבלה הוא נרדם וכעבור שעתיים הקיא. הוריו לקחו אותו למר"מ ומשם הופנה למיון "וולפסון". הילד התקבל בביה"ח בשעה 22:15, עבר בדיקה מקדמית והושאר להשגחה בביה"ח. בשעה 01:50 בלילה לאחר כ-4 שעות ששהה בהשגחה בביה"ח הילד התמוטט, איבד הכרה והובהל כשהוא מורדם לביה"ח "איכילוב" מכיוון שבביה"ח "וולפסון" אין מחלקה נוירוכירורגית.
בביה"ח "איכילוב" אובחן דימום תוך מוחי נרחב. הילד נותח אולם כבר נגרם נזק מוחי נרחב שבעקבותיו הוא נותר נכה סיעודי עם 100% נכות.
בתביעה שנדונה בביהמ"ש המחוזי בת"א, טענו עוה"ד אריאל פרויליך ורות ערן ממשרד פרויליך-פרחי, שייצגו את הקטין, שהאיחור באבחון הדימום התוך מוחי היה רשלני, וגרם לשיהוי גדול שמנע ניתוח לניקוז הדימום בזמן, דבר שהיה מונע את כל הנזק. בית החולים טען, באמצעות 3 מומחים בעלי שם מטעמו, שלא ניתן היה לאבחן את הדימום, לפני ההתמוטטות כי לא הייתה הצדקה לסי.טי. ההשגחה על הילד הייתה נאותה, ומדובר היה במקרה נדיר שבזמן אמת לא היה ניתן לאיבחון, וכי טענת הרשלנות היא חכמה שלאחר מעשה.
התביעה נוהלה משך 5 שנים, המומחים הרפואיים מטעם הצדדים נחקרו. בימים אלו ניתן פסק-דין ע"י כב' השופטת סיגל רסלר זכאי, מביהמ"ש המחוזי ת"א, שבו היא מקבלת את התביעה. השופטת פסקה שביה"ח התרשל באי ביצוע בדיקת סי.טי, התרשל באי קיום השגחה נאותה בביה"ח, התרשל באי ביצוע בדיקות מתאימות משך 4 השעות בהן היה הילד מאושפז עד התמוטטותו.
הילד פוצה בסכום של 9 מיליון ₪ לפני הפחתת ביטוח לאומי של כ-2.5 מיליון, ובצירוף 26% שכר טרחת עו"ד. בנוסף, קיבל 700,000 ש"ח במסגרת תאונות אישיות תלמידים.
רצ"ב פסק – הדין.
לא קיבלה טיפול אנטיביוטי בזמן והפכה למשותקת. נפסק פיצוי בסך 3,000,000 ₪ מעבר לתגמולי ביטוח לאומי.
צעירה בריאה בת 31 פנתה לבי"ח אסף הרופא ב-3/2013 עם תלונות של כאבים בכל הגוף, חום, כאבי ראש קשים ובחילות. בגלל חומרת המצב הוחלט לאשפז אותה. במהלך האשפוז מצבה הלך והחמיר. כשבוע מתחילת האשפוז כבר אובחנה החמרה משמעותית – חוסר תאבון, הפרעת התנהגות קשה, הפרעות בשליטה בסוגרים והקאות. מספר ימים לאחר מכן החל להתפשט שיתוק.
ב-12/4 (כ-12 יום לאחר פנייתה לביה"ח), איבחן צוות המומחים אפשרות להדבקה בחיידק טורף נדיר.
מרגע זיהוי האפשרות להידבקות באותו חיידק היה צריך לתת לחולה אנטיביוטיקה ייעודית שידועה בריפוי מוחלט של המחלה, ואשר לא ניתנה בזמן. התרופה הייעודית אמנם ניתנה לחולה בסופו של דבר, אולם רק כחלוף שבועיים מזיהוי האפשרות להידבקות מאותו חיידק. האנטיביוטיקה אמנם עצרה את התפשטות המחלה אבל בשלב מאוחר מידי. האיחור במתן התרופה גרם להתפשטות הזיהום עם פגיעה קשה בעמוד השדרה. החולה שוחררה מבי"ח כשהיא משותקת בכל פלג גופה התחתון.
עו"ד רשלנות רפואית אריאל פרויליך ורות ערן ממשרד עוה"ד פרויליך-פרחי טענו בתביעה שהגישו, שהאיחור במתן התרופה גרם להתפשטות המחלה. אילו ניתן טיפול אנטיביוטי נכון ובזמן כל הנזק והסבל היו נמנעים.
ביה"ח טען להגנתו, שעצם האפשרות לקיום תחלואה עדין לא מחייבת מתן אנטיביוטיקה ייעודית, וכן טענה שגם אילו היה ניתן טיפול כזה הוא לא היה משנה את המצב.
התביעה נדונה בביהמ"ש מחוזי מרכז, לאחר דיונים והליך גישור התפשרו הצדדים על פיצוי בסך של 3,000,000 ₪ מעבר לגמלאות הביטוח הלאומי שהסתכמו בעוד כ-4,000,000 ₪.
רצ"ב הסדר הפשרה שקיבל תוקף של פס"ד.