חוק הפלת"ד שחוקק בשנת 1976 הוא חוק סוציאלי שנותן זכות לקבלת פיצויים לכל נפגעי תאונות הדרכים באשר הם ללא כל קשר למידת אחריותם לעצם גרימת התאונה. כלומר: חבות מוחלטת לפיצוי. כמו שכל אזרח זכאי לריפוי, כמו שכל נפגע עבודה זכאי לגמלאות ביטוח לאומי, כך גם כל נפגע תאונת דרכים זכאי לפיצוי לפי מידת הנזק שנגרם לו. 

במקביל, חוייבו נהגי הרכב לשלם עבור ביטוחי חובה ובכך נמצא המקור למימון הוצאה ציבורית עצומה זו. בחוק הוגדר "רכב מנועי" כ"רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית". המונח "תאונת דרכים" הוגדר: מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". במקביל לזכויות נרחבות אלה לקבלת פיצויים, הוטלו על נהגי "הרכב המנועי" גם חובות. ביניהן, החובה לשלם עבור ביטוח חובה והחובה לנהוג עם רישיון נהיגה בר תוקף. כלומר, אם אתה נוהג בכלי רכב המוגדר כ"רכב מנועי" חלות עליך זכויות החוק וחובותיו.

הסנקציות

החוק הטיל סנקציה פשוטה וקשה על נהגי רכב מנועי שלא שילמו עבור ביטוח או שנהגו ללא רישיון נהיגה. הסנקציה היא שלילת הזכאות המוחלטת לפיצויים, כלומר, העדר תחולת החוק על נפגעים אלו. נפגעים כאלו גם לא יפוצו ע"י נהגי ומבטחי הרכב האחר שהיה מעורב בתאונה (אלא רק אם הנהג האחר אשם בתאונה לפי כללי דיני הנזיקין). מדובר בסנקציה קשה ביותר כי כל הנהגים חסרי הביטוח למעשה איבדו את זכאותם המוחלטת לפיצוי לפי כללי האחריות המוחלטת שחוק הפלת"ד העניק.

מעמדם של משתמשי אפניים או קורקינט כהולכי רגל רגילים

באופן עקרוני, לאופניים ולקורקינט אין מנוע. כלים דו גלגליים אלה הונעו מאז ומעולם בשרירי אנוש. כל היתקלות של אופניים וקורקינט ברכב מנועי היוותה "תאונת דרכים" רגילה. רוכבי האופניים או הקורקינט הוגדרו מבחינה משפטית כהולכי רגל שנדרסו ע"י רכב מנועי. זכאותם לפיצויים של הולכי רגל, לפי החוק, היא מוחלטת, וחובת התשלום חלה על נהגי ומבטחי הרכב המנועי שפגע בהם. מדובר בזכות מוחלטת לפיצוי ללא הוכחת אשם.

הפיכת מעמדם החוקי של רוכבי אופניים וקורקינט חשמלי ל"נהגי רכב מנועי"

מהרגע שלאופניים ולקורקינטים הוספו מנועים חשמליים, החלו להישמע טענות חדשות של חברות ביטוח. הטענה היא, שאופניים וקורקינט חשמלי נכנסים להגדרת "רכב מנועי" בחוק הפלת"ד, אם כלים אלו ממונעים בעצם ע"י מנועים, משנה הדבר את הגדרתם הבסיסית. הטענה היא, שמעתה ייחשבו משתמשי כלי רכב חדשים אלו כנהגי רכב מנועי, ולא ייחשבו יותר להולכי רגל, על כל המשתמע מכך.

המשמעות

המשמעות היא, שאם נפגע תאונת דרכים, משנה את הגדרתו מהולך רגל, לנהג ברכב מנועי, הרי שמאותו רגע חלות עליו גם החובות והסנקציות שהחוק הטיל על נהגי "רכב מנועי". במילים פשוטות: נהג אופניים חשמליים ללא רישיון וביטוח חובה ייחשב מעתה, ל"נהג חסר ביטוח", ייאבד את זכויותיו כהולך רגל, ולא יהיה זכאי יותר לפיצויים לפי הוראות הפלת"ד.

העדר הגדרה נורמטיבית והעדר אפשרות לבטח

ב-26 בספטמבר 2014 נכנסו לתוקפן שורה של תקנות המסדירות את השימוש באופניים חשמליים. חקיקה זו לא הועילה בכלום לשאלה שאנו עוסקים בה, כי היא מתייחסת למעשה רק למגבלות ואופן השימוש באופניים חשמליים. מנסחי החקיקה נזהרו מאוד מלנגוע בתפוח האדמה הלוהט, וכלל לא עסקו, ולו ברמז, בנושא ההגדרה של האופניים החשמליים כרכב או כרכב מנועי, או מהוצאתם המפורשת מהגדרה זו. התוצאה היא, שמדובר בבעיה שטרם נמצא לה פתרון, לא בפסיקה ולא בחקיקה. נושא ההגדרה של אופניים חשמליים כ"רכב מנועי" אמנם עלה בכמה פסקי דין סותרים של בתי משפט השלום. ישנם מקרים שבהם אופניים חשמליים אכן הוכרו כרכב מנועי וישנם מקרים הפוכים שבהם אופניים חשמליים בפירוש לא הוכרו כרכב מנועי, ומעמד הרוכב נותר כמעמדו של הולך רגל רגיל.

הבעיה שממשיכה להדהד ומקשה מאוד על ההכרה של אופניים וקורקינט חשמליים כ"רכב מנועי" היא העדר כל מעמד נורמטיבי של כלי רכב אלה כ"רכבים מנועיים" מן המניין (מעמד המעוגן בחקיקה רישמית של תקינה, ייבוא, רישוי, דרישת רישיון נהיגה ועוד, כנהוג בכלי הרכב הנורמטיביים), ובמקביל העדר כל אפשרות לבטחם בביטוח חובה כי אף חברת ביטוח אינה מוכנה לבטח אותם.

המצב כיום

כיום, ניתן לומר, בזהירות, שאופניים וקורקינט חשמליים עדיין לא נחשבים או מוכרים ע"י בתי המשפט, או חברות הביטוח כ"כלי רכב מנועיים". הטענה שאכן מדובר ב"רכב מנועי" אמנם נטענת כדבר שבשגרה ע"י פרקליטי חברות הביטוח בכל כתב הגנה שמוגש בפציעה קשה של רוכב אופניים חשמליים שנתקל ברכב מנועי. אולם, בתי המשפט מתקשים כאמור לאשר טענות אלה, בעיקר עקב חוסר היכולת לבטח או העדר כל דרישה לתקינה ורישוי. כלומר, לא ייתכן להטיל על אזרח שומר חוק סנקציות קשות בגין עבירות שהוא לא ביצע ולא יכול היה לבצע.

פרובלמטיקות נוספות

בעייתיות גדולה נוספת שעולה מהגדרת אופניים חשמליים כ"רכב מנועי", שבה לא נעסוק במאמר זה, היא בנושא מעמדו של אדם שנדרס ע"י אופניים כאלה. אם ברכב מנועי עסקינן מדובר בנפגע תאונת דרכים שחוק הפלת"ד חל עליו וזכותו היא זכות מוחלטת לקבל פיצויים מהנהג הפוגע או ממבטחו ואם אין מבטח, אז מ"קרנית". אם מעמד רוכב האופניים כהולך רגל, דין הנדרס, הנפגע, כדין אדם שנפגע ע"י רוכב אופניים וזכויותיו יידונו לפי דיני הנזיקין הרגילים. קיימת בעייתיות רבה נוספת מעירוב "קרנית" בכל הנוגע ל"נהיגה חסרת ביטוח", אולם אלו נושאים סבוכים שלא נעסוק בהם במאמר זה.

עו"ד אריאל פרויליך