ההגיון הביטוחי בביטוח חובה רגיל

החוק בישראל הפך את ביטוח נזקי הגוף של משתמשי ונפגעי כלי הרכב לחובה חוקית. כל בעל רכב או מחזיק בו, חייב לבטח את השימוש ברכבו בביטוח שקיבל את הכינוי "ביטוח חובה". נהיגה בלי ביטוח חובה מהווה עבירה על החוק, ומסכנת את הנוהג בשלילת פיצויים על נזקי גוף במקרה של תאונה.

ביטוחי החובה הפכו במרוצת השנים לנטל כלכלי של ממש במיוחד על משתמשי רכב דו גלגלי. ההגיון הביטוחי הוא, שכל רכב מהווה יחידה ביטוחית נפרדת ומחוייב בביטוח חובה נפרד וייחודי.

שאלה ביטוחית

אם נניח שכל רכב נוסע יכול להיות נהוג ע"י אדם אחד, ואם נניח שאדם אחד יכול להיות בעלים של כמה כלי רכב במקביל, שרק הוא נוהג בהם, יש לנו בעיה. יטען אותו אדם: הרי אני מהווה סיכון ביטוחי אחד כי אני יכול לנהוג רק ברכב נתון אחד, אז מדוע לגבות ממני תשלומי פרמיות רבים, פרמיה נפרדת על כל אחד מהרכבים שלי? הרי אני לא יכול לנהוג על כולם בו זמנית, ובין אם יש לי רכב אחד, או ארבעה רכבים, אני נוהג בכל מקרה רק על רכב אחד, ומהווה סיכון אחד, מדוע עלי לשלם ארבע פרמיות? שקלו חברות הביטוח סוגייה זו, והוציאו פוליסת ביטוח מסוג אחר, מותאמת לדרישה זו, היא "פוליסת ביטוח הסחר". פוליסה זו, היא פוליסה "צמודת נהג" כלומר היא מבטחת נהג נקוב בשם אחד ויחיד, ומכסה את סיכוני נהיגתו בכלי רכב רבים.

הצורך העסקי ופיזור הסיכון הביטוחי

אם נשנה מהיסוד את שיטת הביטוח ונבטח נהגים ולא כלי רכב, כלומר נדרוש מכל אדם שרוצה לנהוג, לבטח את עצמו בביטוח חובה "צמוד נהג" ונאפשר לו לנהוג בכל כלי רכב הנקלע לידיו, יתבטל למעשה הצורך לבטח כלי רכב בביטוח נפרד, וכל השיטה תשתנה מהיסוד. עניין כזה נשקל ונדחה, מסיבות שלא נביא במאמרנו זה. אולם, השיטה התקבלה בכל זאת בחלק מהמקרים שבהם נדרשים נהגים מסויימים, במהלך ניהול עסקים מסויימים, לנהוג בכלי רכב רבים.

הדרישה לבטח כל כלי רכב המצוי במאגר עסקי גדול בביטוח חובה נפרד משלו, כאשר ברור שרק נהג אחד מסויים נדרש לנהוג בכל אחד מרכבי אותו "מאגר" בזמן נתון, מטילה נטל כספי גדול ולא הוגן על העסק. לכן, איפשר המחוקק הישראלי הוצאת ביטוחי חובה "צמודי נהג" במקרים מסויימים בלבד שיתוארו בהמשך. ביטוחים כאלו מכונים "ביטוחי סחר".

מי זכאי לרכוש ביטוחי סחר

ביטוח סחר כשמו כן הוא. הוא ניתן לעסקים בלבד. לעסקים שעיסוקם הוא סחר בכלי רכב או תיקון כלי רכב, או שיווק כלי רכב, או ניהול ציי רכב. רק עסקים שייעודם ועיסוקם הוא בכלי רכב זכאים לרכוש "ביטוחי סחר". פלוני בעל מגרש מכוניות מחזיק 50 כלי רכב בעיסקו בכל זמן נתון. הוא מעסיק חמישה עובדים שכירים, ישלם חמש פרמיות ויקנה "ביטוח סחר" לכל אחד מחמשת עובדיו. כל עובד כזה יהיה רשאי לנהוג בכל חמישים כלי הרכב שבמאגר העסקי, והעסק "יחסוך" תשלום של חמישים פרמיות של ביטוחי חובה רכביים.

הגבלות הכיסוי הביטוחי והפיתוי לחסוך בפרמיות

אני עובד מוסך והמעביד רכש תעודת ביטוח סחר הנושאת את שמי. בתעודת הביטוח מופיע השם שלי בלבד, אך לא מופיע מספר רישוי של רכב כזה או אחר. האם אני רשאי לעשות שימוש מכוסה בביטוח בכל כלי רכב שנקלע לרשותי? התשובה שלילית. הכיסוי הביטוחי מוגבל לנהיגה רק בכלי הרכב הרשומים במאגר העסקי של העסק שבו אני עובד. האם הכיסוי הביטוחי כולל נהיגה לצרכים פרטיים? נסיעה מעבודתי הביתה? נסיעה לטיול בשבת? התשובה שלילית. הנהיגה המכוסה בביטוח היא רק לצרכי העסק.

האם בעל העסק או עובד שיש לו ביטוח סחר על שמו, רשאי לנהוג ברכב הפרטי שלו במסגרת הכיסוי הביטוחי של ביטוח הסחר? התשובה היא שוב שלילית. ביטוח הסחר מוגבל לכסות רק את הנהיגה בכלי הרכב שבמאגר העסקי ולא את כלי הרכב האישיים של בעלי העסק או של העובדים בעסק.

פסיקת בתי המשפט

במשך השנים הגיעו לבתי המשפט מקרים רבים של תאונות דרכים שאירעו בזמן נהיגה עם תעודות ביטוחי סחר. נפגעי תאונות שנהגו ברכביהם הפרטיים עם תעודות סחר ונמנעו לבטח את רכביהם בביטוח חובה רגיל דרשו פיצויים, כשבעצם ביטוח הסחר לא כיסה נהיגתם. עובדי מוסכים שהשתמשו בכלי הרכב שבמאגר העסקי לשימושים אחרים כמו נסיעה הביתה או לנסיעה פרטית מחוץ לעבודה, סברו שביטוחי הסחר מכסים נהיגה כזאת. עובדי המוסכים הוטעו לחשוב שכל כלי רכב, באשר הוא, שהמעביד איפשר להם לנהוג בו, חוסה תחת ביטוח הסחר. כמו כן, נהגים בכלי רכב שבדיעבד הסתבר שהם כלי רכב פרטיים של המעביד או נהגים בכלי רכב דו גלגליים שבכלל לא היו חלק מהמאגר העסקי. יתרה מכך, נהגים בכלי רכב הרשומים על שם בני המשפחה של בעלי העסק, וזאת כדי לחמוק מתשלום ביטוחי חובה יקרים.

בפסק הדין המנחה בכל נושא ביטוחי הסחר שניתן בביהמ"ש העליון עוד בשנות ה-90 "חזי כהן נ' מגדל" (שכותב המאמר התכבד לייצג את התובע שם), הוסברו ההיגיון שבביטוח הסחר והמגבלות שבשימוש בו.

הסכנות

עד עצם היום הזה מהווה ביטוח הסחר מלכודת דבש שהרבה מעסיקים בעלי מאגרי רכב, נופלים בה, ומתפתים לחסוך פרמיות ביטוחי חובה רגילות, תוך עצימת עיניים ומתן היתרים לנהיגה פרטית בכלי רכב שבמאגר העסקי, או לנהיגה בכלי רכב שמסיבות שונות שאינם יכולים להחשב לחלק מהמאגר העסקי. בינתיים התפתחו גם פרקטיקות למתן כיסוי ביטוחי רחב יותר במסגרת ביטוחי הסחר אבל רק בהיתר מיוחד של חברת הביטוח דרך סוכן הביטוח.

היתר מיוחד לנהוג ברכבי המאגר העסקי גם לצרכים פרטיים, אפשר ויינתן ע"י חברת הביטוח תמורת תשלום פרמיה נוספת. הסכנה העיקרית היא בשימוש חורג בביטוחים מיוחדים אלה, מבלי להבין, או תוך עצימת עיניים, את מסגרת השימוש המותרת. חובת ההסבר המדוייק בדבר היקף השימוש המכוסה בביטוח מוטלת לא רק על המעבידים, אלא גם על סוכני הביטוח, שלא תמיד טורחים לתת הסבר מדויק. שכן, ביטוח מיוחד זה נועד לעסקים מסויימים ומכסה שימושים מסויימים ולא נועד לפטור רכישת ביטוחי חובה רגילים.

אריאל פרויליך, עו"ד נזיקין